בתאריך 16/11 קיימנו וובינר לקוחות ברקע למלחמת חרבות ברזל, המשך לוובינר דומה שקיימנו ב-24/10.
להלן כמה מהנקודות הבולטות שנידונו:
השקעות באירועי מלחמה
אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בעקבותיהם הובילו לירידות שערים חדות בשוק ההון המקומי.
ביום ה-18 ללחימה (ב-24/10) קיימנו וובינר לקוחות בו הצגנו בין היתר סטטיסטיקה עולמית מהתנהגות שוקי מניות סביב אירועים ביטחוניים דומים עם ממצאים כי בממוצע השפל בשווקים מגיע לאחר 22 יום. בפועל יומיים לאחר הכנס (ב-26/10) שוק המניות בת"א הגיע לשפל שלו (היום ה-20 מפרוץ המלחמה).
במקביל לסטטיסטיקה האמורה בשני הכנסים הוצגו גם הסברים כלכליים שתומכים בריבאונד, אותם נפרט גם בהמשך מסמך זה.
סוגיית החזית הצפונית
ככל שצה"ל צובר הישגים ברצועה כך גובר בעיני רבים החשש להתפתחותה של חזית צפונית (מול חיזבאללה) שעלולה על פניו להוביל לגל ירידות מחודש בשווקים.
אך האם זאת האמת? האם הסיכוי להתפתחות חזית צפונית באמת עולה עם הזמן או דווקא יורד? והאם התפתחות חזית צפונית כעת היא רעה לישראל או דווקא הזדמנות לנטרל בזול יחסית איום גדול יותר שעלול להתפרץ באחת השנים הבאות?
צריך להבין שהפעילים בשוק ההון מסתכלים קדימה ומנתחים את התרחישים, תתנו להם יותר קרדיט ש"חזית צפונית" זה לא תרחיש שהם לא חשבו עליו.
ציון לשבח למנהלי הכספים בישראל
החוסכים הישראלים שמנהלים את כספם באמצעות המסלולים הכלליים בגופים המוסדיים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) חוו חוסן מרשים כשהם נכנסו למלחמה מפוזרים בצורה יעילה מאד בין סוגי נכסים, גיאוגרפיות, סקטורים, רמות סחירות שונות ועוד.
אלה רמות פיזור שלא היו פה בתקופות של המלחמות הגדולות הקודמות ומוסיפות לחוסן הלאומי.
פוטנציאל לריבאונד כפול, בכלכלה ובשוק ההון
ההיסטוריה בעולם ובישראל מראה כאמור דינאמיקה שכיחה של ירידות שערים בולטות באירועים ביטחוניים שמתחלפות תוך פרק זמן קצר יחסית בעליות חדות ואף לרמות גבוהות יותר מכפי שנרשמו בתחילת האירוע. כך קרה אגב גם באירועים קיצוניים של מלחמות העולם.
לתופעה הזאת קיימים מספר הסברים, ביניהם סיוע אדיר של הממשלות לסקטור הפרטי והעסקי והקלות אשראי משמעותיות, שהחלו להתממש ככל שאי הוודאות ירדה.
בישראל ישנם כוחות נוספים שיתמכו להערכתנו בהתאוששות, להלן כמה מהבולטים שהוצגו בכנס:
- סיוע מארה"ב – הממשל האמריקאי מבקש להעביר לישראל סיוע בטחוני והומניטרי בהיקף של 14 מיליארד דולר, גם החלק הצבאי יתמוך בכלכלה המקומית.
- תשלום לאנשי מילואים – גיוס המוני של אנשי מילואים מכביד על המשק, הוא פוגע משמעותית בהיקף כח העבודה, מחליש את כח הקניה הצרכני ומהווה נטל כבד על הקופה הציבורית. אך יש לו עוד השפעות, הוא חוסך מהסקטור העסקי הוצאות שכר (וראינו רבים מהעסקים מצליחים להמשיך בפעילות שגרתית, כך שהיקף הרווח שלהן עשוי אפילו לעלות), החולשה הצרכנית היא בעיקר דחיית הוצאות ואף פוטנציאל לריבאונד כיוון שהשכר מימי המילואים יכלול גם מענקים וההשפעה על הקופה הציבורית ניתנת להכלה באמצעות פריסת החוב לעשרות שנים ולאור יחס החוב/תוצר הנמוך שנכנסו איתו למלחמה (ובכלל רווחיות החברות בבורסה כמעט ולא מושפעות בכלל מרמת החוב הממשלתי).
- סיוע ממשלתי לעסקים שנפגעו כלכלית מהמלחמה – האוצר החל בפרסום תכניות סיוע
- שיקום העוטף – יעורר גלי פעילות כלכלית בכלל המשק
- דחיית הוצאות של משקי הבית – מצב הרוח הלאומי הירוד המלווה באי וודאות ומגבלות אחרות הוביל לירידה בולטת בהיקפי הצריכה הפרטית, גם ממשקי בית שהכנסתם לא נפגעה, מה שמוביל לעליה בהיקפי החיסכון. הניסיון ההיסטורי מלמד כי ככל שהוודאות תגבר והמורל יעלה כך נראה לא רק חזרה לשגרת הוצאות אלא גם פיצוי.
- דחיית עסקאות ועסקים – בדומה למשקי הבית גם עסקאות כלכליות הוקפאו וסביר שיופשרו.
- סיוע מיהודי התפוצות – ישראל די ייחודית בהירתמות של יהדות התפוצות בסיוע כלכלי שנאמד במיליארדי שקלים.
- הקלות רגולציה ותמריצים לכלכלה – בניסיון להקל משרדי ממשלה רבים מורידים חסמים ורגולציה, שבתורם מעודדים פעילות כלכלית. דוגמה לכך היא ההקלה בהיתרי בניית ממ"דים.
- שיקום הרצועה – אין לדעת איך תיראה רצועת עזה אחרי המלחמה, מי ישלוט עליה ואם יהיה לישראל קשר איתה. אך כן ניתן לצפות שהרצועה תקבל מיליארדים לשיום הומניטרי (מארה"ב, האיחוד האירופאי, קטאר ועוד) ככל שהדברים יתנהלו כבעבר הסיוע הזה לא רק יומר לשקל ויועבר דרך ישראל אלא חלק גדול ממנו גם יסופק מישראל (למשל דלק) ובכך יתרום בעקיפין להתאוששות הכלכלה המקומית ("נקמה קרה").
- התעוררות הביקוש העולמי לאמצעי לחימה – המלחמה של ארגון מחבלים בישראל הוביל מדינות רבות לבחינה מחדש של היערכותן הצבאית, מה שמוביל ויוביל אותן להצטיידות צבאית. ישראל תהיה אחת הנהנות הבולטות מביקוש כזה, גם לאור הניסיון שנצבר פה.
- הקלות מוניטריות – בנק ישראל אומנם עדיין לא הוריד את הריבית במשק אך השוק מתמחר שגברו לכך הסיכויים. בנוסף בנק ישראל השיק מספר תכניות להקלה בתנאי האשראי, שבתורם בעלי השפעה מחממת לפעילות הכלכלית, ותומך בשקל.
22 יום בממוצע עד לשפל
- לפי מחקר של חברת הברוקרים העצמאית גדולה בארה"ב LPL Financial (המעסיקה נכון ל-2021 יותר מ-17,500 יועצים פיננסיים) ב-20 מלחמות / אירועים ביטחוניים בעולם שנבדקו מאז 1941 ועד 2020 השפל בשוק המניות הגיע בממוצע לאחר 22 יום.
- הזמן שלקח מתחילת האירוע הצבאי ועד להתאוששות מדד הדאו ג'ונס בחזרה לרמת הפתיחה הגיע בממוצע ל-47 יום, כשהמשך הארוך ביותר נרשם אחרי ההתקפה על פרל הרבור (307 יום).
הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.
נכתב ע״י:
אמיר כהנוביץ
כלכלן ראשי, פרופיט