סקירה חודשית נובמבר 2023 – האם הזמן פועל לטובתנו?

תגיות: חרבות ברזלכסף

המערכה בעזה רחוקה מסיום, מומחים מסבירים שאפילו בצפון הרצועה עוד נותרו לצה"ל "מעוזים קשים", ובמקביל המתח מול חיזבאללה מתגבר ועוד לפני שהזכרנו את ההסלמה מול החות'ים בתימן. אז למה ככל שהזמן עובר שוק ההון המקומי דווקא נהיה רגוע יותר?

בנובמבר פרמיית הסיכון שמשקיעי האג"ח דרשו מישראל ירדה בחדות מרמה של 140 נ"ב ל-110 נ"ב, השקל התחזק מול הדולר משער של 4.0 ל-3.7, מדד המניות ת"א-125 זינק ב-8.1% ומדד האג"ח הממשלתיות הארוכות של ממשלת ישראל קפץ ב-5.4%. להתעודדות של המשקיעים עשויות להיות מספר סיבות:

1. ירידת פרמיית סיכון – אומנם גורמי הסיכון כאמור עדיין כאן, אך כשהשוק ניסה לתמחר את הסיכונים הוא גם ראה מולו חוסר בהירות גדול על התרחישים ודרש פרמיית סיכון גם על אותה אי וודאות. ככל שהזמן עבר ומפת הסיכונים התבהרה פרמיית אי הוודאות יכלה לרדת ולתמוך בשווקים.

2. איתנות המשק – המהירות שבה הסקטור העסקי והכלכלה בכלל חזרו להיקפי פעילות קרובים לאלה ששררו לפני המלחמה היה מהיר מהציפיות. אומנם לא בכל הענפים, אך כן בעיקריים.
בלטו לטובה החלטה ב-29 באוקטובר להעניק שני "אזורים" מרובי בלוקים לקידוחי גז, דיווח של אנבידיה כי התקרבה להשלמת הקמת מחשב על ישראלי Israel-1, זינוק חד שחוו חברות ביטחוניות ישראליות בביקוש ואינדיקציות כי תהליך הנורמליזציה מול סעודיה ימשך.

3. צפי לסיוע אדיר – הפתעות חיוביות התקבלו גם מהסיוע הכלכלי שהמשק כנראה יקבל, הן פנימי (מהממשלה לסקטור הפרטי) והן מהעולם (בעיקר מהממשל האמריקאי ומיהדות התפוצות, גם על רקע זינוק באנטישמיות ובשל כך גם ברצון לרכוש נכסים בישראל).

הווקטורים הללו נהנים מהתקדמות הזמן. מנגד גוברים ווקטורים שלילים, בעיקר הלחץ העולמי על ישראל, שעלול לקבל צורה של סנקציות. ככל שישראל תשכיל לנהל את הלחצים הבינלאומיים כך סביר שהזמן ימשיך לפעול לטובת השווקים המקומיים והשקל בפרט.

האם המלחמה אינפלציונית או דפלציונית?

מאז תחילת המלחמה ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק ההון ירדו מעט ל-2.5%, אך רוב הירידה נבע מסיבה טכנית של יציאת מדד אוקטובר 2023 מהחישוב השנתי ולמרות שהוא עצמו התברר להיות מעט גבוה מהתחזיות המוקדמות (0.5% לעומת צפי ל-0.4%, והתמתן לשינוי שנתי של 3.7%).

עם זאת, המספר 2.5% שנותר כאמור יציב ורגוע מתחילת המלחמה מסתיר בתוכו דרמה גדולה בין תחזיות סעיפי המדד. השקל התחזק, מחיר הנפט בעולם ירד, ומחירי השכירות צפויים להראות התקררות מהירה.

מצד שני הסחר לישראל חווה שיבושים קשים, שנבע בין היתר מהפסקת טיסות רבות לישראל, הסטת נתיבים ימיים מהמזרח בעקבות המתקפות של החות'ים על אוניות בעלות קשר ישראלי, סנקציות של הציבור הישראלי על יבוא מטורקיה ועוד.

הסערה בין סעיפי המדד מגדילה משמעותית את הסיכוי להפתעות באינפלציה העתידית וזאת אולי גם אחת הסיבות לכך שבנק ישראל חשש בנובמבר מהפחתת ריבית. שיקול משמעותי נוסף בהמתנה עם התחלת הפחתות ריבית הוא כנראה המתנה למהלך דומה של בנקים מרכזיים אחרים בעולם. כיוון שיציאה למהלך מוניטרי עצמאי של הפחתת ריבית מקומית עלול לגרום לתנודות משמעותיות בשערי החליפין, בתנועות ההון ובציפיות האינפלציה.

הבנק הפדרלי בארה"ב צפוי להתחיל להפחית את הריבית בהחלטה בחודש מרץ ולכן סביר להניח שבנק ישראל ינצל את ההזדמנות הזאת כדי להתחיל גם הוא עם הפחתה. למעשה צמוד להחלטת הריבית בנובמבר הוא כבר התחיל "להכין את השטח" כשבסיכום שלה כתב שככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית.

חטיבת המחקר של הבנק כבר העריכה שהריבית במשק תופחת במהלך 2024 בכ-1% ל-4.0%-3.75%. אגב, הניסיון ההיסטורי מלמד שככל שהפחתת ריבית מתחילה היא כמעט תמיד מתבררת להיות חדה יותר מכפי שהוערך. בהקשר הזה נציין גם כי בנובמבר הממשלה החליטה על הארכת כהונת הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לקדנציה נוספת, החלטה שמחזקת את הסיכוי שאיתותי ההפחתה הללו אכן ייושמו.

בינתיים בעולם - הכלבים נובחים והשוק עולה

האיומים על האטה כלכלית עולמית, חשש מהשפעות שליליות של המתחים הגאו-פוליטיים בעולם, הריבית הגבוהה, ההאטה בשוק הנדל"ן, ההחלטה של חברת הדירוג מודיס' להפחית את אופק דירוג האשראי של ארה"ב מ"יציב" ל"שלילי" ועוד היו צריכים על פניו להכביד על השווקים אבל עונת דו"חות החברות לרבעון השלישי (שהתקיימה בנובמבר) הראתה שהכלבים נובחים והשיירה עוברת כש-82% מהחברות ב-S&P500 היכו בשורת הרווח את התחזיות המוקדמות, עם עלייה ממוצעת ברווח של 4.3%, מה שתמך בעליות שערים חדות.

עוד תמכו בשווקים נתונים חזקים מהצפוי לצמיחה בארה"ב ברבעון השלישי, כולל המשך עליה במחירי הבתים, והתקררות האינפלציה בארה"ב מ-3.7% ל-3.2% שתמכה בירידה חדה בתשואות האג"ח ובכך תמכה בהוזלת תנאי האשראי של החברות ותמכה באופן ישיר בתמחור שלהן.


מדד ה-S&P500 רשם בנובמבר עליה חודשית דולרית של 9.6% והשלים מתחילת השנה עליה של כ-20%.

לסיכום

חודש נובמבר הדגים כיצד הסקטור העסקי מסוגל להראות עמידות גבוהה לאירועים שליליים רבים, כמו מלחמה או זעזוע כלכלי, ואיך לפעמים מספיקה רק ירידה בפרמיית אי הוודאות כדי לאפשר לשווקים לחזור לעליות.

התופעה הזאת מסבירה כיצד התמדה לטווח ארוך "תופסת" יותר פרמיות אי וודאות כאלה ונהנית מהם. אומנם מדי פעם חלק מאירועי אי הוודאות יתפתחו לאירוע שלילי חמור אך גם אז בממוצע הערך של פרמיות הסיכון גבוה יותר. מכאן שניסיונות תיזמון השוק עלולים לעשות בממוצע יותר נזק מתועלת.

הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

נכתב ע״י:

אמיר כהנוביץ

אמיר כהנוביץ

כלכלן ראשי, פרופיט

לשיתוף המאמר:

כתבות נוספות

דילוג לתוכן