איך ליצור קרן חירום משפחתית, שתסייע לכם לצלוח את המשבר הבא?

קרן חירום נועדה לסייע לנו לצלוח כלכלית משברים ואירועים בלתי צפויים. למה כל אחד מאיתנו חייב ליצור קרן חירום, איך קופצים למים ואיפה שומרים את הכסף כדי להבטיח את צמיחתו והישרדותו?

אירועי המלחמה הכניסו את כולנו לתוך מערבולת רגשית שלא ידענו כמותה מאז קום המדינה. אך בלב הסערה ניצבים גם אתגרים כלכליים גדולים. רבים מאיתנו מתמודדים מאז עם חוסר וודאות שעשוי להתבטא גם בתחושת חוסר יציבות תעסוקתית, ירידת הביטחון לגבי המדינה ובמקביל זינוק ביוקר המחיה ובהוצאות הבלתי מתוכננות.

אך האמת היא שגם לפני המלחמה לא היו חסרות הפתעות בניהן מגפת הקורונה,סבבי לחימה ועד משברים פוליטיים. ניהול סיכונים צריך להיות לא אם יגיע בעתיד משבר נוסף אלא מתי – ואיך נוכל להיערך אליו באמצעות יצירת כרית ביטחון פיננסית?

כאן נכנסת לתמונה קרן חירום שכשמה היא סכום כסף שהופקד בצד שלא לחופשה, לא לקניית בית או לימודים אלא שעת חירום כלכלית כמו פגיעה בהכנסה (למשל בעקבות פיטורין), אירוע רפואי או צורך להימלט.

כמה כסף צריך לחסוך בקרן חירום?

כלל האצבע מדבר על חיסכון שיכול לממן לפחות 3-6 חודשי מחיה של המשפחה.

איך מתחילים לחסוך לקרן חירום?
בצעד ראשון קטן.
הצעד הזה יכול להיות הוראת קבע של כמה מאות שקלים מידי חודש, בהתאם ליכולת הכלכלית שלכם.

הצלחתם לשים בצד 300 ₪ בכל חודש? מדובר ב- 3,600 ₪ בשנה וב- 10,800 ₪ תוך שלוש שנים. על זה תוסיפו את התשואה שהחיסכון צפוי להניב לאורך זמן. היתרון בהוראת קבע הוא שהחיסכון גדל באופן אוטומטי ללא צורך לנקוט בפעולה אקטיבית. בנוסף, הידיעה שיורד סכום קבוע תאפשר לכם לחזק את שרירי החיסכון ולצמצם הוצאות בלתי הכרחיות.

איפה שומרים את הכסף?

הנה 3 עקרונות שיסייעו לכם לאתר את אפיק החיסכון הרצוי לקרן החירום שלכם.

1. הימנעו משחיקת ערך הכסף
אז איפה חוסכים את הכסף? נתחיל באיפה לא: מתחת לבלטות או בחשבון העו"ש.

ומדוע? כי במציאות שבה האינפלציה השנתית (קצב עליות המחירים) נושקת לכ- 3% בשנה, המשמעות היא שהערך הכסף שלא מושקע הולך ונשחק כי כוח הקנייה שלו נחלש. אם למשל קרן החירום שלכם מכילה 50,000 ₪ והאינפלציה השנתית תהיה 3%, המשמעות היא שתוך 3 שנים החיסכון שלכם יאבד מערכו הריאלי 9% – בשווי 4,500 ₪. לכן חייבים להבטיח השקעה באפיקים ריאליים, בהם התשואה מתחילה מגובה האינפלציה ועולה עליה, כדוגמת אגרות חוב צמודות למדד ואגרות חוב במט"ח. גם שיעור מסוים באפיק מנייתי רחב מייצג הגנה מסוימת מאינפלציה.

2. שימרו על נזילות
קיימת חשיבות עליונה לכך שהכספים של קרן החירום יהיו נזילים, כדי שבמקרה הצורך תוכלו להשתמש בהם באופן מידי. מסיבה זו, פיקדונות בנקאיים (שלרוב מצריכים סגירה של הכסף לתקופה ממושכת), קרנות השתלמות, קופות גמל עשויים פחות להתאים: הדבר האחרון שתרצו במקרה חירום הוא לשלם קנסות יציאה או לוותר על הטבות מס דרמטיות.

3. תהיו סולידיים
בשונה מאפיקי חיסכון והשקעה אחרים, חשוב לזכור שטווח ההשקעה בקרן חיסכון אינו ידוע, ולרוב נזדקק לו בתקופות משבר כששערי המניות נמוכים.
לכן קרן החירום צריכה להיות מוטה משמעותית לאפיקים סולידיים שמאופיינים לרוב בתנודתיות נמוכה ולרוב אף נהנים מביקוש ושערים גבוהים בתקופות משבר. כאמור אגרות חוב בטוחות שצמודות למדד ולמט"ח עשויות להיות אופציה טובה.

מוצרים פיננסים שעונים על הדרישות הללו של יכולת לבצע הפקדות שוטפות, נזילות מלאה, יתרונות מיסוי ויכולת להתאים את אפיקי ההשקעה לרמת הסולידיות וההצמדה הנדרשת?

• פוליסת חיסכון – מוצר השקעה שהונפק על ידי חברות ביטוח ומנוהל על ידן או על ידי בית השקעות. הפוליסות נהנות מיתרונות מיסוי, עלויות נמוכות, נזילות וכוללות מגוון אפיקי השקעה בניהם מסלולים סולידיים עם חשיפה מופחתת למניות או ללא חשיפה בכלל, כמו למשל מסלול אג"ח.

• קופת גמל להשקעה – מוצר השקעה דומה יחסית לפוליסות, שהונפק גם הוא על ידי חברות ביטוח, מעניק הטבות מס משמעותיות, נזילות גבוהה וכולל מגוון מסלולי השקעה, לרבות מסלולים סולידיים

לסיכום

המציאות של השנים האחרונות מלמדת שלפעמים אין לנו שליטה על ההתרחשויות ועל המשברים שבדרך. על מה אנחנו כן יכולים לשלוט? על האופן שבו נתמודד עם המשבר. כאן כאמור נכנסת לתמונה קרן החירום, וחשיבותה ליצירת כרית ביטחון כלכלית.

לאפיון אישי ומשפחתי של קרן החירום והתאמת אפיקים, מוצרים ומנהלים יעילים עומדים לרשותכם מתכננים פיננסים מבית פרופיט, הקבוצה והגדולה בישראל לתכנון פיננסי.