סקירה חודשית אוקטובר 2025 – דיון במוקדי הכח שמעצבים את השוק הגלובאלי והמקומי

1 בנובמבר 2025 | מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, פרופיט

אוקטובר 2025 ייזכר בעולם ההשקעות כחודש שבו נרטיב מאקרו-כלכלי חדש תפס את הבכורה: היקף הוצאות ההון (CapEx) של ענקיות הטכנולוגיה על -AI הפכו לאינדיקציית מאקרו עליונה על הכלכלה כולה, כשהאפילה על אינדיקטורים מאקרו כלכליים מסורתיים כמו צמיחה, אבטלה ואינפלציה. זה אפילו לא היה סך הוצאות ההון, אלא ממש הפרדה ברורה להוצאות הון על AI, כמו השקעה במאיצי GPU, מרכזי נתונים ייעודיים ל-AI, תשתיות חשמל וקירור, ורשתות בתעבורה אולטרה-גבוהה, שנתפסים כהשקעה ישירה וטהורה בצמיחה. לעומתם, הוצאות הון כלליות, כמו נדל"ן משרדי, חוות שרתים סטנדרטיות, ציוד תפעולי ותחזוקה, ממשיכים להיתפס כאינדיקטור מאקרו צדדי ואפילו לפעמים כסימן לחוסר יעילות (תחזוקה שוטפת). כדי להבין את גודל השינוי אפשר היה לראות את דו"חות ענקיות הטכנולוגיה לרבעון השלישי, שפורסמו באוקטובר. המשקיעים התמקדו בהם באופן אובססיבי בנושא ה-AI CapEx כמסביר העיקרי לתמחור השווקים. דו"חותיה של מיקרוסופט לרבעון השלישי, שתפסו את הכותרות הראשיות ובמיוחד הדיונים סביב תחזית ההשקעות שלה (CapEx). הנכונות של מיקרוסופט "לשרוף" מזומנים על AI נתפסה כסיגנל חיובי חזק לאמון החברה וההתייחסות אליה הייתה כאינדיקטור מאקרו למשק כולו ובתוך כך לשוק המניות כולו. דוגמה נוספת היו דו"חותיה של TSMC (יצרנית השבבים המובילה בעולם) שהשוק הגיב לתוכניתה להמשיך עם היקף השקעות (CapEx) האדיר (40-42 מיליארד דולר) כאל אירוע מאקרו כלכלי עם גלי הדף חיוביים בכל שרשרת האספקה, הפגת חששות מהאטה ותמיכה רחבה ומשמעותית בשוקי ההון.

מאידך, המשקיעים היו מוכנים לספוג את השבתת הממשל הפדרלי בתחילת אוקטובר (שאגב פגעה גם בפרסום נתוני המאקרו השוטפים) ואת נתון האינפלציה לחודש ספטמבר, שהתבררה כ"דביקה" עם המשך עליה שנתית של 3.0%. אומנם הבנק הפדרלי הפחית בסוף החודש את הריבית, מ-4.25% ל-4.00%, ועל פניו היה יכול להסביר את המגמה החיובית בשוק, אך מדובר היה על החלטה צפויה והמשקיעים דווקא התאכזבו מכוונות הפד להמתין עם הפחתות ריבית נוספות. המשקיעים המשיכו להיות אדישים יחסית גם להסלמת מלחמת הסחר עם סין, ולאינדיקציות משוק העבודה האמריקאי כשסקר המשרות החדשות של ADP אכזב כשתיאר ירידה של 32 אלף משרות בספטמבר (ולאחר מכן באוקטובר עליה מתונה של 55 אלף משרות בלבד). באופן פרטני בלטה אדישות גם לדיווח של חברת אמזון על סבב פיטורים ענק של 14 אלף עובדים.

הצד השני של המטבע – תלות עצומה של השווקים ב-AI CapEx ההתמקדות חסרת התקדים של שוק ההון ב-AI CapEx כאינדיקטור מאקרו מוביל, כפי שהודגמה באירועי אוקטובר 2025, יוצרת גם סיכונים מערכתיים שחשוב לשים לב אליהם. אחד מהם הוא סיכון הריכוזיות, שכן ה-AI CapEx הוא אינדיקטור מרוכז שנשלט באופן כמעט מוחלט על ידי 4-5 חברות בלבד, והרקע שלו מאד תנודתי, ובמיוחד לעומת נתוני המאקרו הקלאסיים (אינפלציה, תעסוקה…), שנהנים מבסיס נתונים היסטורי ארוך ויציבות יחסית. כלומר, אם בעבר התייחסו לסיכון הריכוזיות של 7 החברות ה"מופלאות" בשל משקלן הגבוה, יתכן והסיכון גלש לסיכון מאקרו מערכתי, גם מעבר למשקלן היחסי. סיכון בולט נוסף הוא שאותן השקעות ב-AI מתבססות על הנחות רווחיות עתידית שטרם הוכחו במלואן ועולה השאלה מה יקרה אם יאכזבו. אכזבה עלולה להיווצר לא רק מחוסר בשלות של הטכנולוגיה או מחולשה בביקוש אליה, אלא גם מקשיים של העולם האמיתי.
קשיים של העולם האמיתי הם למשל צווארי בקבוק בשרשרת אספקת האנרגיה או האספקה התעשייתית, כלומר שהמשקיעים ייגלו שלא ניתן להקים תחנות כוח או לייצר שנאים וציוד קירור באותו הקצב של התפתחות או הביקוש לטכנולוגיה.

אבל זה לא רק אלה, חשש נוסף הוא שיתברר שחלק גדול מאותן השקעות ותנועות כספים הוא הוצאה מעגלית, או במילים אחרות "קלוריות ריקות". כלומר כסף שמסתובב בתוך מערכת סגורה של סקטור הטכנולוגיה ויוצר בעיקר אשליה של פעילות וצמיחה. נדגים זאת עם ההוצאות האדירות של מיקרוסופט – היא רוכשת מאינבידיה שבבי AI במיליארדים. אינבידיה מצידה רוכשת מאמזון שירותי ענן לצורך מחקר ופיתוח של השבבים הללו. נוצרת לולאה של הוצאות CapEx גבוהות בין חברות הטכנולוגיה, שמצידן יוצרות רושם של צמיחה מהירה ומעודדות עוד הזרמות הון בתנאים טובים לחברות האלה, ואלה שוב משתמשות בו להשקעות, וכך המנגנון המעגלי הזה מאכיל את עצמו בקלוריות ריקות.

סיכום

למרות השבתת הממשל בתחילת החודש, אוקטובר לא היה חודש שבו נתוני המאקרו המסורתיים נעלמו, הוא היה החודש שבו הם הפכו לפחות רלוונטיים עבור רוב הנרטיב הכלכלי. האינפלציה והריבית פחות עניינו את המשקיעים מהוצאות על השקעות בתחום ה-AI. בעידן שבו טכנולוגיה מייצרת את הכלכלה, קצב בניית התשתיות ל-AI החל להיתפס כנתון המאקרו החשוב ביותר. אלא שבאותה מהירות והתלהבות בה הנרטיב הזה נבנה והסנטימנט התבסס, יחד עם הריכוזיות שלו והמנגנון הסיבובי של השקעות צולבות, אלה גם עלולים להתהפך. מבחינת המשקיע הבודד, המסקנה היא להמשיך לגלוש על גל ה-AI ועל הערך העצום שהוא מציע לכלכלה ולאנושות, אך יחד עם זאת לשמור גם רגל אחת על הקרקע, עם החזקות בנכסים ריאליים כמו נדל"ן, בחברות של הכלכלה הישנה, באגרות חוב בטוחות של ממשלות ובשורה התחתונה – פיזור.

ישראל

פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת גם באוקטובר וחזרה כמעט לרמתה ב-2023 טרם המלחמה. על פניו זה נראה עיוות, הרי גם אם המלחמה הסתיימה עדיין היחס חוב לתוצר נשאר גבוה, הגירעון נפרץ, סביבת הריבית נותרה גבוהה מכפי שהוערך בזמנו, התוצר אבד והדה-לגיטימציה לישראל בעולם התרחב. התופעה הזאת עוד יתר חריגה אם לוקחים בחשבון את העובדה שברוב מדינות המערב פרמיות הסיכון עלו בתקופה הזאת, כמו למשל בארה"ב ובצרפת, מה שמדגיש עוד את יציבות הביטחון של המשקיעים ביכולת שירות החוב של ישראל.
אז למה המשקיעים מרגישים בטוחים כל כך לגבי ישראל (באופן יחסי)? יכולות להיות לכך כמה סיבות ותיכף נסקור אותן, אבל בגדול מדובר ביציבות היסודות הכלכליים של המדינה. כלומר מתחת לכותרות המלחיצות וגיוס החוב לטובת המלחמה, היצוא הישראלי המשיך להיות גבוה מהיבוא, מה ששמר על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. כריות המט"ח של בנק ישראל נותרו גם הן גבוהות מאד (כ-232 מיליארד $ ≈41% תמ״ג), מה שעוזר להוריד את הסיכון למשבר במאזן התשלומים או בשקל, ומבטיח נזילות למדינה בשירות החוב החיצוני שלה. גם מבנה החוב עצמו, שלעיתים חשוב לא פחות מהגודל, נותר יציב, כשהוא מוחזק רובו ע"י השוק המוסדי העמוק (קופות גמל/פנסיה, חברות ביטוח) ובשקלים (מעל 80%), מה שמבטיח יציבות יחסית בביקושים ובגלגול החוב גם בתקופות של זעזועים.
נקודת חוזק נוספת לישראל היא רמת השליטה של המדינה על מערכת המס וההוצאה הפיסקלית, דבר שהוא לא מובן מאליו בכל המדינות, כך שבמידת הצורך היא מסוגלת לבצע התאמות כדי להתאים את הגירעון ולשרת את החוב. כמו כן הגישה של ישראל לשווקים נשמרה גם במלחמה (הנפקת 5 מיליארד $ בפברואר 2025 נסגרה עם ביקוש משמעותי) והמשקיעים ראו מולם מדיניות מוניטרית עצמאית, אמינה, שהתבטאה גם ביציבות והמשך הכוונת האינפלציה ליעד, כשבחודש אוקטובר פורסם כי זאת התקררה לשינוי שנתי של 2.6% בלבד. סביר שגם ההחלטה השמרנית של בנק ישראל באוקטובר להימנע מהפחתת ריבית, ולהותירה על 4.50%, נתפסה כאחראית, גם אם בטווח הקצר היא מייקרת את עלות שירות החוב.

אבל שאלה מרדנית יותר היא האם יכול להיות שעצם המלחמה תרמה לירידת הסיכון של ישראל?

תועלת אפשרית ראשונה מהמלחמה היא הפחתת הסיכון הבטחוני שהמשקיעים רואים, כלומר שההישגים של ישראל במלחמה הפחיתו מהיכולת ומהמוטיבציה של אויביה לתקוף אותה. הטיעון מנגד הוא שזו בדיוק הקונספציה השגויה של אחרי מלחמת ששת הימים, ודווקא ההישגים הללו גוררים גידול בשנאה, מרוץ התחמשות ומוטיבציה למלחמה כדי להחזיר את הכבוד, מה שדווקא צריך להעלות את פרמיית הסיכון.
תועלת אפשרית שניה היא הערך הכלכלי שישראל השיגה מהמלחמה, ובמיוחד הערך הכלכלי שיש לה להציע לעולם בתחום הבטחוני, מה שיבטיח לה יציבות כלכלית לטווח הנראה לעין. למעשה כבר ב-2024 היצוא הבטחוני מישראל שבר שיא (~$14.7–15 מיליארד). משקיעי אשראי עשויים לפרש זאת כזרם מטבע חוץ/צמיחה יציב יותר וכתוספת לעומק קשרי ביטחון עם המערב.

תועלת אפשרית שלישית היא במידה וההתפתחויות הללו יקדמו מהלך כלל אזורי רחב יותר לאינטגרציה של ישראל במזרח התיכון, כולל הערך הכלכלי הנלווה. מהלך כזה יוכל לקדם פיתוח של תשתיות מזרח-מערב (היוזמות האמריקאיות כחלופה ל & Belt Road הסיני) התועלת האסטרטגית-כלכלית לישראל תהיה לא רק כלכלית גרידא אלא גם חוסן והשפעה אזורית גוברת.

התשובות לאפשרויות הללו אינן מדעיות ויש בהן אלמנט גדול של תפיסות עולם ואידיאולוגיה, אך בשורה התחתונה השוק מצביע עם הדולרים ולכן כנראה כן מתמחר לפחות חלק מאותן תועלות שהוזכרו. כיוון שרק באמצעותן ניתן להסביר את ירידת פרמיית סיכון החוב של ישראל לרמתה טרום המלחמה במקביל להתדרדרות בתנאים הכלכליים ובראשם כאמור הזינוק בחוב.


הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.

העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

מרכז הידע

חסכונות פנסיוניים: מה עומד מאחורי אחד הנכס הכלכלי החשוב ביותר שלכם

12 במאי 2026

אתם עובדים כל החודש בשביל הסיפוק של הרגע שבו נכנסת המשכורת שמאפשרת לכם לשלם חשבונות, לקנות מוצרים ולטוס לחו"ל. אבל מאחורי הקלעים, מתקיימת פעילות פיננסית לא פחות משמעותית – ההפרשה לחסכון פנסיוני. אולי זה פחות מורגש ומספק מהשכר החודשי, אבל חיסכון פנסיוני הוא הבסיס הכלכלי של כולנו ליום שבו נפסיק לעבוד. מדובר בכספים שנצברים לאורך […]
חסכונות
סקירה חודש אפריל 2026 – מרוב סיכונים לא רואים שהכלכלה יציבה

6 במאי 2026

התמונה הכלכלית בעולם נראית רעועה: המשקיעים לא יכולים להישען על מחיר הנפט, על הריבית, על תחזיות האינפלציה, על הדולר או על רווחיות החברות, ובמיוחד לא על אלה מסקטור הטכנולוגיה. להמחשה, במהלך אפריל חברת מיקרוסופט זעזעה את המודל העסקי מתחום ה – AI, כשהודיעה כי תחדל לשלם הכנסות ל – OpenAI. לכל אחד מהפרמטרים האלה קיים […]
שוק ההון
כך הפך חשבון העו״ש להשקעה הגרועה בישראל, מעל טריליון שקלים נשארו מחוץ למשחק בשל אשליית הביטחון

20 באפריל 2026

אסף בנאי, מייסד ובעלים משותף בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: בזמן שהשווקים בישראל והעולם ממשיכים לעלות, יותר מטריליון שקלים של הציבור הישראלי יושבים בעו״ש. אשליית הביטחון וטראומות ממשברים פיננסים מנהלים את ההחלטות של חלק ניכר מהציבור. בדקנו עם אנשי פרופיט מדוע אנחנו. למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר כלכליסט, לחצו כאן >
כלכליסט
באוקטובר 2023 כשהפחד הוביל ליציאת כספים בפרופיט האמינו בחוסן של השוק המקומי

20 באפריל 2026

אסף בנאי, מייסד ובעלים משותף בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: אוקטובר 2023 ישראל נכנסה למלחמה והאי ודאות שלטה בשווקים משקיעים רבים מיהרו להוציא כספים מישראל בפרופיט בחרו לדבוק בהערכה לגבי חוסנו של השוק המקומי היום כשהבורסה מזנקת בדקנו עם אנשי פרופיט מאיפה הגיע הביטחון ומה הם הבינו על הכלכלה הישראלית שאחרים פספסו. למעבר לכתבה המלאה כפי […]
כלכליסט
איך הפך טרנד ההשקעה ב – S&P 500 מטרנד מנצח להשקעה לא כדאית

20 באפריל 2026

אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: בשנים האחרונות ה – S&P 500 הפך לברירת המחדל של המשקיעים. כולם היו שם וחיכו לתשואה. אבל שנת 2025 סיפקה מבחן מציאות: המדד דשדש סביב אחוזים בודדים, בזמן שמסלולים כלליים ומפוזרים הציגו תשואות גבוהות משמעותית. בדקנו עם אנשי פרופיט מתי טרנד כלכלי מפסיק לעבוד? ומה […]
כלכליסט
כשהנגישות לשוק ההון מייצרת תחושת שליטה אבל גובה מחיר כבד מהמשקיע הבודד

20 באפריל 2026

אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: האפליקציות הפכו את המסחר במניות לזמין מהיר ומפתה כמעט כמו משחק מחשב אבל הנתונים ברורים רוב הסוחרים העצמאיים מפסידים כסף לאורך זמן עודף ביטחון החלטות רגשיות ומסחר יתר שוחקים את התשואה בדקנו עם אנשי פרופיט מתי עצמאות במסחר מפסיקה להיות חופש והופכת לנזק. למעבר לכתבה […]
כלכליסט
סקירה חודש מרץ 2026 – סוף עידן המעצמות והחלפתן במערכת מפוזרת הנשענת על צמתים, כדוגמת ישראל

12 באפריל 2026

עד חודש מרץ האחרון היה נראה שארה"ב, כשלצידה אירופה, היא מעצמת העל שקובעת את סדר היום במזרח התיכון. שארה"ב, עם בסיסיה באזור, נושאות המטוסים שלה ובעיקר כוחה הכלכלי, תגן על הסדר הקיים ומה שנותר למדינות האזור הוא בעיקר להסתדר איתה. ישראל הקטנה נראתה בעיקר כפרוקסי חסרת כח, שמחפשת בעיקר הכרה בזכות קיומה, ושק חבטות של […]
שוק ההון
תכנון כלכלי – הדרך ליציבות, בהירות ושליטה בעתיד הפיננסי

15 במרץ 2026

בעולם כלכלי ופיננסי דינמי, עם שוקי הון תנודתיים ואפשרויות השקעה מתרחבות, תכנון כלכלי אינו מותרות אלא כלי אסטרטגי לניהול הון ולקבלת החלטות פיננסיות משמעותיות לאורך זמן. הוא מחבר בין המצב הקיים, המטרות העתידיות והכלים הפיננסיים הזמינים, ומאפשר לבנות מפת דרכים סדורה במקום להסתפק בהחלטות נקודתיות. התהליך מתחיל במיפוי שיטתי ומלא של התמונה הפיננסית: נכסים פיננסיים, […]
חסכונות
תכנון פיננסי משפחתי: ניהול אסטרטגי של חיסכון, השקעות ופנסיה לטווח ארוך

15 במרץ 2026

תכנון פיננסי משפחתי הוא אחד הצעדים המרכזיים שמשפחה יכולה לבצע לצורך ביסוס עתידה הכלכלי לטווח ארוך. זהו תהליך מובנה וחיוני המתמקד בקבלת החלטות כלכליות מהותיות ובהגדרת מבנה הון נכון לאורך זמן, תוך בניית מפת דרכים כלכלית ברורה ומותאמת אישית המבוססת על בחינה מעמיקה של מוצרים פיננסיים, מסלולי השקעה ופתרונות חיסכון. תכנון פיננסי משפחתי מתמקד בהגדרת […]
חסכונות