סקירה חודשית אפריל 2024 – ה-S&P500 עלול להיות כלכלית מסוכן יותר מחמאס

8 במאי 2024 | מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, פרופיט

הכותרות התכופות בתקשורת על כניסה לרפיח, הסלמה בצפון, נורמליזציה מתקרבת עם סעודיה והפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב הפכו במובן מסוים לשגרה, שגרה שאיתה מסתבר הכלכלה לומדת לחיות.

כשפרמטריים כלכליים רבים ממשיכים להתאושש במהירות, כדוגמת ההוצאות בכרטיסי אשראי, פדיון עסקים, שיעור האבטלה (ללא נעדרים זמנית מעבודתם ירד במרץ ל-3.1% לעומת 3.2% בפברואר) והמדד המשולב של בנק ישראל שתיאר המשך האצה בפעילות הכלכלית. אפילו מתקפת טילים ורחפנים מאיראן בחודש שעבר לא זעזעה את הכלכלה מעבר ליום אחד.

חברת הדירוג S&P אומנם הפחיתה בעקבות האירועים את דירוג האשראי של ישראל (מ: AA- ל: A+, כשהתחזית נותרה "שלילית") אבל מאז פרמיית סיכון החוב שהשוק דורש מאיתנו כבר הספיקה לרדת מעט. ובכל זאת אחד המקומות בהם המתיחות הביטחונית כן בולטת בהקשר של שוק ההון היא בהסטת כספי חסכונות הציבור לחו"ל, תופעה שהתחילה עוד טרם המלחמה.

האמת ש"מעז יצא מתוק" כיוון שהוצאת כספים לחו"ל נחשבת יעילה מבחינת פיזור השקעות, כשהיא מחזקת את היציבות שלהן ובכך את החוסן הכלכלי של הישראלים. מאותו חוסן כלכלי נגזר גם חוסן כלכלי למדינה כיוון שהם אלה שמשלמים מיסים, צורכים וצומחים. בעוד כאמור הוצאת החסכונות לחו"ל יעילה וטובה למשק מה שלא יעיל הוא מה שהציבור עושה הכסף בחו"ל. הוצאת הכסף כמעט בבלעדיות למדד אחד – ה-S&P500 שאומנם מורכב מ-500 המניות הגדולות בארה"ב, אך במציאות מושפע בעיקר משבע מהן, שבע בעלות מתאם גבוה מאוד לענף הטכנולוגיה.

באפריל ראינו דוגמה לסכנות במדד כשהוא רשם ירידה חדה גם על רקע תוצאות טובות של החברות. במקרה שבו יתממש זעזוע עמוק בסקטור הטכנולוגיה או אפילו רק בעולמות הבינה המלאכותית נראה קבוצה גדולה מאוד של ישראלים נכנסים יחד למשבר פיננסי, כנראה גדול בהרבה מזה שמאיימת המלחמה בעזה, כשבמשבר הטכנולוגיה הקודם המדד נשחט בכ-50%. כשבשונה ממשבר בסקטור הטכנולוגיה במשבר בטחוני בישראל קיימת כרית ביטחון כלכלית של סיוע אמריקאי, כשרק בחודש שעבר למשל אושרה לנו חבילת סיוע בהיקף של 26.4 מיליארד דולר (להשוואה האקזיט המפואר של "ווייז" עמד על פחות ממיליארד דולר).

"להפליא" נהיה קשה יותר

עונת דו"חות החברות לרבעון הראשון נפתחה באפריל כש-81% מהחברות ב-S&P500 שפרסמו עד כה את דו"חותיהן (כחצי) הכו את תחזיות האנליסטים, גבוה משיעור ההפתעות החיוביות הממוצע של השנים האחרונות. ושוב בלטו לטובה כמה מאותן שבע ענקיות טכנולוגיה שמתחילת 2023 משכו כמעט לבדן את רוב העליות במדד, מה שזיכה אותן בכינוי "המופלאות". הדו"חות החזקים תמכו בהערכות שעליות השערים שנרשמו ברבעון הראשון היו מוצדקות ולא "בועתיות", מה שחיזק עוד את הביטחון שבהשקעה בהן.

המשך ההפתעות החיוביות חיזקו גם את אופטימיות האנליסטים שהלכו ומתחו גבוה יותר את תחזיות הרווח שלהם קדימה. להמחשה, אם ברבעון הראשון רווחיות החברות זינקה ב-4.9% (ביחס לרבעון המקביל אשתקד) כעת הציפיות (לפי נתוני FactSet נכון ל-26 באפריל) עומדות עבור 2024 על 10.8% ול-2025 על 13.9%! (*תחזית רווח למניה במדד S&P 500). החשש הוא כמובן שהאנליסטים והשוק בכלל מתחילים להיות אופטימיים יותר לגבי יכולת החברות להמשיך להפתיע לטובה, כלומר להמשיך לעלות בצורה משמעותית. לא רק רף הציפיות הגבוה מאוד מטריד אלא גם אם לוקחים בחשבון שבמקביל תנאי הרקע הולכים ונעשים מאתגרים יותר.

בהקשר הזה חודש אפריל עשוי להתגלות כמיקרו קוסמוס למה שעשוי לבוא בהמשך 2024 ו-2025 כשמצד אחד הבינה המלאכותית, שמסבירה חלק גדול מאותה אופטימיות, באמת חדשנית ומלהיבה אך מצד שני אותם אלה שאמורים להיות מסוגלים לשלם ולממן אותה חווים לאחרונה תנאים כלכליים הדוקים יותר. ההידוק הבולט ביותר מגיע מכיוון הריבית. בחודש אפריל המשקיעים גילו שהתקררות האינפלציה בארה"ב נבלמה בחודש מרץ, זאת לאחר שגרסת הליבה של מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) בארה"ב – מדד האינפלציה המועדף על הפד – נותר ללא שינוי (2.8%) וגבוה מהערכות המוקדמות להתקררות ל-2.6%, מה שהוביל את השוק לדחייה דרמטית בציפיות למועד תחילת הפחתות הריבית בארה"ב רק לספטמבר.

לאותו הידוק מוניטרי התווספה גם אכזבה מקצב התרחבות הפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שהשתקף בנתוני התוצר החלשים לרבעון הראשון (שאפשר להתווכח עליהם בגלל השפעות מלאיים), אך השתקפו גם בסקרי מנהלי הרכש בארה"ב (PMI) שהפתיעו באפריל לרעה גם בענפי הייצור וגם בענפי השירותים כשירדו לשפל של מספר חודשים לרמות של כ-50 נקודות המתארות דשדוש.
לחץ רקע שלילי נוסף מגיע מהמתיחות הגיאו-פוליטית הגוברת בעולם בין ציר נאט"ו לציר רוסיה, איראן וסין שנבנה סביב אוקראינה, טאיוואן וכעת במיוחד סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

השילוב הזה שבין רווחיות מפתיעה לטובה של החברות מצד אחד ומצד שני הידוק בתנאים הכלכליים מסביר ככל הנראה את רוב התנודתיות שנרשמה בחודש אפריל בשווקים בניצחונם של אלה השליליים מה שלחץ את שוקי המניות לטרטוריה השלילית.
אני לא מתכון לטעון שהחברות ה"מופלאות" לא ימשיכו להפליא אלא שהיכולת שלהן להמשיך "להפליא" הולכת ונעשית קשה יותר ושבמשוואת הסיכוי-סיכון השקעה טהורה במדד כמו ה-S&P 500 שהינו בעל רגישות מוקצנת לענף הטכנולוגיה עושה הרבה פחות שכל לעומת למשל התשואה ארוכת הטווח שסיפק היסטורית תיק השקעות כללי (שכולל פיזור סקטוריאלי, גיאוגרפי, מטבעי, סוגי הנכסים ועוד) ובתנודתיות (סטיית תקן) נמוכה משמעותית.

עוד בישראל, בדומה לעולם גם בישראל התקררות האינפלציה רשמה בלימה, כשהאינפלציה השנתית עלתה מכ-2.5% בפברואר ל-2.7% במרץ.
בנוסף בלט דיווח על המשך עליה בגירעון התקציבי במרץ ל-15 מיליארד שקל וסך גירעון מצטבר של 117.3 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים המהווה כ-6.2% מהתוצר.

חברת הדירוג S&P צופה שבשנת 2024 כולה הגירעון יגיע ל-8% מהתמ"ג!

בעקבות אותו צפי האוצר שוקל להקדים את העלאת המע"מ באחוז לשיעור של 18% כבר לתחילת יולי הקרוב, מה שהוביל לעליית ציפיות האינפלציה עוד יותר (זאת לשנה על 2.9%) שילוב שהפחית משמעותית את ציפיות השוק להמשך הפחתות ריבית השנה לעוד הפחתה אחת עד שתיים בלבד (מרמה של 4.50%).


הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

מרכז הידע

כך הפך חשבון העו״ש להשקעה הגרועה בישראל, מעל טריליון שקלים נשארו מחוץ למשחק בשל אשליית הביטחון

20 באפריל 2026

אסף בנאי, מייסד ובעלים משותף בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: בזמן שהשווקים בישראל והעולם ממשיכים לעלות, יותר מטריליון שקלים של הציבור הישראלי יושבים בעו״ש. אשליית הביטחון וטראומות ממשברים פיננסים מנהלים את ההחלטות של חלק ניכר מהציבור. בדקנו עם אנשי פרופיט מדוע אנחנו. למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר כלכליסט, לחצו כאן >
כלכליסט
באוקטובר 2023 כשהפחד הוביל ליציאת כספים בפרופיט האמינו בחוסן של השוק המקומי

20 באפריל 2026

אסף בנאי, מייסד ובעלים משותף בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: אוקטובר 2023 ישראל נכנסה למלחמה והאי ודאות שלטה בשווקים משקיעים רבים מיהרו להוציא כספים מישראל בפרופיט בחרו לדבוק בהערכה לגבי חוסנו של השוק המקומי היום כשהבורסה מזנקת בדקנו עם אנשי פרופיט מאיפה הגיע הביטחון ומה הם הבינו על הכלכלה הישראלית שאחרים פספסו. למעבר לכתבה המלאה כפי […]
כלכליסט
איך הפך טרנד ההשקעה ב – S&P 500 מטרנד מנצח להשקעה לא כדאית

20 באפריל 2026

אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: בשנים האחרונות ה – S&P 500 הפך לברירת המחדל של המשקיעים. כולם היו שם וחיכו לתשואה. אבל שנת 2025 סיפקה מבחן מציאות: המדד דשדש סביב אחוזים בודדים, בזמן שמסלולים כלליים ומפוזרים הציגו תשואות גבוהות משמעותית. בדקנו עם אנשי פרופיט מתי טרנד כלכלי מפסיק לעבוד? ומה […]
כלכליסט
כשהנגישות לשוק ההון מייצרת תחושת שליטה אבל גובה מחיר כבד מהמשקיע הבודד

20 באפריל 2026

אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: האפליקציות הפכו את המסחר במניות לזמין מהיר ומפתה כמעט כמו משחק מחשב אבל הנתונים ברורים רוב הסוחרים העצמאיים מפסידים כסף לאורך זמן עודף ביטחון החלטות רגשיות ומסחר יתר שוחקים את התשואה בדקנו עם אנשי פרופיט מתי עצמאות במסחר מפסיקה להיות חופש והופכת לנזק. למעבר לכתבה […]
כלכליסט
סקירה חודש מרץ 2026 – סוף עידן המעצמות והחלפתן במערכת מפוזרת הנשענת על צמתים, כדוגמת ישראל

12 באפריל 2026

עד חודש מרץ האחרון היה נראה שארה"ב, כשלצידה אירופה, היא מעצמת העל שקובעת את סדר היום במזרח התיכון. שארה"ב, עם בסיסיה באזור, נושאות המטוסים שלה ובעיקר כוחה הכלכלי, תגן על הסדר הקיים ומה שנותר למדינות האזור הוא בעיקר להסתדר איתה. ישראל הקטנה נראתה בעיקר כפרוקסי חסרת כח, שמחפשת בעיקר הכרה בזכות קיומה, ושק חבטות של […]
שוק ההון
תכנון כלכלי – הדרך ליציבות, בהירות ושליטה בעתיד הפיננסי

15 במרץ 2026

בעולם כלכלי ופיננסי דינמי, עם שוקי הון תנודתיים ואפשרויות השקעה מתרחבות, תכנון כלכלי אינו מותרות אלא כלי אסטרטגי לניהול הון ולקבלת החלטות פיננסיות משמעותיות לאורך זמן. הוא מחבר בין המצב הקיים, המטרות העתידיות והכלים הפיננסיים הזמינים, ומאפשר לבנות מפת דרכים סדורה במקום להסתפק בהחלטות נקודתיות. התהליך מתחיל במיפוי שיטתי ומלא של התמונה הפיננסית: נכסים פיננסיים, […]
חסכונות
תכנון פיננסי משפחתי: ניהול אסטרטגי של חיסכון, השקעות ופנסיה לטווח ארוך

15 במרץ 2026

תכנון פיננסי משפחתי הוא אחד הצעדים המרכזיים שמשפחה יכולה לבצע לצורך ביסוס עתידה הכלכלי לטווח ארוך. זהו תהליך מובנה וחיוני המתמקד בקבלת החלטות כלכליות מהותיות ובהגדרת מבנה הון נכון לאורך זמן, תוך בניית מפת דרכים כלכלית ברורה ומותאמת אישית המבוססת על בחינה מעמיקה של מוצרים פיננסיים, מסלולי השקעה ופתרונות חיסכון. תכנון פיננסי משפחתי מתמקד בהגדרת […]
חסכונות
סקירה חודש פברואר 2026 – גם בלי החלפת המשטר האיראני, מבחינת המשקיעים ישראל כבר ניצחה

3 במרץ 2026

משקיעים לא מחפשים צדק וגם לא מתעניינים במספר הרוגים או בטילים. הם מתעניינים במסלולי תמחור ובמפת ההסתברויות אליהם. מלחמה, כמו מהפכה טכנולוגית, אינה רק אירוע, היא פתיחה של ענפים חדשים בעץ האפשרויות. היא מגדילה את מרחב התרחישים, ומכאן גם את מרחב התנודתיות. על פניו, מלחמה עם איראן אינה אירוע כלכלי משמעותי ברמה גלובאלית. כלכלת איראן, […]
שוק ההון
"אי אפשר לשבת על איזשהו מדד ולפגוש את היועץ עוד 20 שנה"

26 בפברואר 2026

ענת לוין, מנכ״לית בלאק רוק ישראל, השתתפה בוועידת NEXT FINANCE של קבוצת פרופיט בשיתוף כלכליסט, ואמרה שיש ריכוזיות מאוד גבוהה במדד S&P500; דניאל כהן מנכ"ל Profit בעצה למשקיעים: "להתייעץ יותר מפעמיים או שלוש בשנה". למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר כלכליסט, לחצו כאן >  
ועידת NEXT FINANCE