סקירה חודשית ינואר 2025 – היחס המיוחד שישראל מקבלת מארה"ב שווה כסף, והרבה

4 בפברואר 2025 | מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, פרופיט

ארה"ב לא סופרת אף מדינה, לא צריכה אף אחד, יודעת לייצר הכל בעצמה ולא מתכוונת להתנצל על זה.

לא נותנת דין וחשבון לאו"ם, לא סופרת את מועצת הביטחון, ועידת האקלים? שתתאדה! ארגון הבריאות העולמי? שימות! מקסיקו? סמים ומהגרים. קנדה? ילדה אבודה! האיחוד האירופאי? בזבוז של שטח, שיביאו את גרינלנד. סין? גנבי ידע! רק מדינה אחת בעולם נראה שחשובה להם – ישראל.

ראש ממשלת ישראל הוזמן ראשון לבית הלבן, מוחרגת מרפורמת המכסים למרות גירעון סחר כרוני מולה, היחידה שגורמת לה לשלוח שתי נושאות מטוסים הרחק מחופי ארה"ב, סיוע חוץ חסר פרופורציה ומי שיפגין נגד ישראל? ימצא עצמו במסלול לגירוש. האם כל אלה מלמדים שישראל חסינה משורת העלאות המכסים עליהם טראמפ הכריז בתחילת פברואר? כנראה שלא.

ראיה מקיפה יותר מראה שלא תמיד ישראל זוכה ליחס מיוחד, רק בחודש שעבר ממשל ביידן הפתיע אותנו לרעה כשהחליט להכניס את ישראל לרשימת המדינות האסורות ביצוא שבבי AI, מפתיע לא פחות זה שטראמפ עם כניסתו לתפקיד (ב-20 בינואר) מיהר לחתום על שורה ארוכה של צווים, אבל ביטול הגזירה נגד ישראל לא היה אחד מהם.

תוסיפו על זה שעד לפני שנה וקצת ישראלים עדיין היו נדרשים לוויזה לארה"ב, כמו אחרונת מדינות המהגרים. גם הסכם הסחר החופשי של ארה"ב עם ישראל הוא לא תעודת ביטוח, כשגם לקנדה ומקסיקו יש כזה (הסכם USMCA). ולהיפך, נראה שארה"ב לא התחילה את מלחמת הסחר עם האגוזים הרכים יותר, אלא פנתה ישר לקשים, סין, קנדה ומקסיקו, עם אזהרות שהאיחוד האירופאי הבא בתור. כלומר אם ארה"ב נוקטת בגישת "יראו ויראו" אז דווקא אותה החברות עם ארה"ב עשויה להיות בעוכריה של ישראל.

מכסים על יצוא לארה"ב זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו, כשגם מבחינת הסחר וגם מבחינת המיסים אנחנו אוכלים עכשיו מרורים. באירופה גוברת הדה-לגיטימציה לישראל, נתוני הסחר הראו נפילת יצוא השירותים בנוב' ב- 6.2% (ללא חברות הזנק), ומבחינת המיסים המדינה נאבקת עם עלויות המלחמה הגבוהות (שהתבטאה בקפיצת החוב לתוצר ב-2024 ל- 69% מהתמ"ג) ובהעלאת המע"מ בינואר מ-17% ל-18%.

למרות שישראל לא חסינה להטלת מכסים אמריקאיים, סביר שאלה לא יוטלו מכיוון שמטרתם העיקרית היא לא תמיכה בתעשייה האמריקאית ושיפור מאזן הסחר של ארה"ב אלא בהשגת מנופי לחץ במישורים אחרים, כמו אלה שהוזכרו לעיל.
למעשה התעשייה האמריקאית אפילו זקוקה לאותם חומרי גלם ומוצרי יסוד נטולי מכסים כדי לייצר ביעילות, הצרכנים האמריקאים זקוקים לכוח קניה חזק והבנק המרכזי זקוק למחירים נמוכים כדי להוריד את הריבית. אבל מבחינת ארה"ב המחיר שתשלם על אותן העלאות מכסים זניח לעומת התועלת האפשרית מהן, שכן עבורה סחר חוץ הוא חלק קטן מהכלכלה (שברובה פנימית), בעוד שעבור שותפות הסחר שלה זה לפעמים עניין של חיים ומוות כלכלי.

ככל וזאת מטרת המכסים ישראל כן חסינה שכן לארה"ב יש לא מעט מנופי לחץ אחרים עליה, כמו התלות הישראלית ביצוא והסיוע הביטחוני, הקול האמריקאי בהצבעות באו"ם ובמועצת הביטחון ועוד. אגב, גם אם הטלת המכסים כן נועדה להקטין את גירעון הסחר, אז ישראל לא שווה את הנייר שעליו יחתמו את הצו, שכן משקלה מתוך היבוא האמריקאי זניח וקטן מ-0.7%.

ככל וישראל תמשיך ליהנות מחסינות מאותם מכסים מעמדה העולמי הופך להיות תחרותי יותר, שכן היא אחת ממספר מצומצם מאד של מדינות מפותחות שנהנות מהסכמי סחר חופשי הדדים גם עם ארה"ב וגם עם אירופה, ושבנוסף מציעה לחברות תשתית טכנולוגית מפותחת, כח אדם מיומן, עצמאות אנרגטית גדולה (בטח מזאת של אירופה) ומיקום גיאוגרפי טקטי, בין מזרח למערב (להבדיל מאוסטרליה וניו-זילנד). כלומר, בבואן של חברות גלובאליות לבחור אסטרטגיה גיאוגרפית ישראל תהיה אופציה מועדפת.

היתרונות הללו של ישראל עשויים להסביר את זרימת ההשקעות הבולטת, שהתבטאה בחודשים האחרונים בעליות בולטות בשוק המניות המקומי, בהתאוששות הפעילות הכלכלית (קפיצת המדד המשולב של בנק ישראל בדצמבר ב-0.7%) ובהמשך ירידת פרמיית סיכון החוב (כשזאת כבר מגלמת יותר מ- 2 העלאות דירוג).

בהקשר הזה אגב, אפשרי שדווקא הפחתות הדירוג דחפו את האמריקאים לקחת על עצמם יותר במימון עלות המלחמה, בקצב חודשי שהגיע לפי חלק מהערכות ל-2 מיליארד דולר! כלומר, שבאופן פרדוקסלי דווקא הפחתות הדירוג אחראיות במידה מסוימת לחלק מהתחזקות השקל. אבל זה כבר למאמר אחר.

בשורה תחתונה, ככל שארה"ב תמשיך להיות נוקשה יותר במדיניות הסחר שלה ובמקביל רכה כלפי ישראל (שלא משנה כרגע הסיבות), מעמדה הכלכלי היחסי של ישראל ימשיך להשתפר, והשקל להתחזק.

בהסתכלות קדימה, נראה שיש שתי משוכות בולטות שאם נצלח אותן נוכל לראות את כלכלת ישראל מתקדמת יותר אל תוך 2025, הראשונה היא כמובן התמודדות עם האיומים הביטחוניים, כשבהקשר הזה נורמליזציה עם סעודיה תהיה פריצת דרך משמעותית, והשנייה היא שאלת הריבית המקומית, כשהפחתתה תיתן דחיפה משמעותית לענף הנדל"ן ולהשקעות בכלל.
מדד המחירים לצרכן של דצמבר הראה שיש עוד דרך לעבור, כשהאינפלציה בדצמבר הייתה עדיין "דביקה" ומעל ליעד בנק ישראל (3.2%), אך מצד שני גם לא גבוהה מדי. ככל שהשקל ימשיך להתחזק, העלאת המע"מ תתפוגג ורפורמת "מה שטוב לאירופה" תעמיק, כך סביר להניח שהאינפלציה תוכל לחזור להתקרר ובנק ישראל יוכל לחדש את הפחתות הריבית.
בימים האחרונים נגיד בנק ישראל, ירון, כבר דיבר על הפחתה אחת או שתיים בהמשך השנה.

בינתיים בחו"ל – ארה"ב מתפצלת מהעולם

חברת DeepSeek הסינית זעזעה בינואר את העולם כשהשיקה מודל בינה מלאכותית חדש, המכונה R1, שהציע ביצועים המשתווים ואף עולים ביחס לאלה של המתחרים המובילים (כמו ChatGPT) וזאת למרות שפותח בעלות נמוכה עם שימוש במשאבי מחשוב מצומצמים ואף זמין בקוד פתוח. מניות חברות טכנולוגיה והשבבים בוול-סטריט הגיבו בירידות חדות.

הפיתוח ערער את הנחות השוק לגבי הצורך בהשקעות עתק ובכוח חישובי עצום לפיתוח בינה מלאכותית מתקדמת ונראה שאלה שהשקיעו סכומי עתק או ציפו להנות מאותן השקעות ענק עלולות לגלות שאלה היו בזבוז.
ככל שזה יקרה הירידות שראינו בהן השבוע עשויות להתחדש ורגע השקת המודל הסיני עשוי להתברר כמו שיש שמעריכים "רגע הספוטניק של ה-AI ", בהקבלה ליום שבו האמריקאים גילו שהרוסים עקפו אותם במרוץ לחלל.

ועדיין, רוב גופי ההשקעות בעולם מקטינים מחשיבות האירוע הסיני.
למשל, כלכלני ברנשטיין כתבו כי הטענה שפיתוח המודל של DeepSeek עלה רק 5 מיליון דולר מטעה, כשבפועל היא השתמשה בלא פחות מ- 2,048 יחידות GPU מסוג H800 של אינבידיה (שכרוך בעלויות עצומות). בנוסף הם מסבירים שהמודל הסיני משתמש בארכיטקטורת "תערובת מומחים" (Mixture-of-Experts), המיועדת להפחתת עלויות האימון והתפעול על ידי הפעלת חלק מהפרמטרים בלבד בכל זמן נתון, וזו איננה פריצת דרך אלא מעקף צפוי וידוע.

כלכלני Wedbush הגדילו לטעון שאף חברה אמריקאית בכל מקרה לא תשתמש במודל הסיני הזה לתשתית ה-AI שלהם, ולא דווקא בגלל בעיות פיקוח ואבטחה, אלא כי אין לו את הקנה מידה או היכולת להתחרות בתשתית ה-AI הקיימת.

כלכלני Citi כתבו כי למרות ההתפתחות הם מותירים את הדירוג שלהם למניית Nvidia על "קניה", כשהם ספקנים לגבי היכולת של DeepSeek להגיע להישגים ללא שימוש ב-GPU מתקדמים.
כמוהם, כלכלני ג'י-פי מורגן המליצו ללקוחותיהם לשמור על קור רוח ולא לבצע שינויים פזיזים בתיק ההשקעות.

למרות אחדות הדעים, כל הגופים שעכשיו מקטינים מחשיבות האירוע הם גם אלה שלא צפו אותו מגיע, ואולי מנסים להגן על כבודם. אך גם אם הם צודקים, עדיין כדאי "לא לפספס משבר טוב" ולהסיק ממנו תובנות.

והנה השלוש שלי, אחת, גם אם אירוע DeepSeek לא יטרוף את הקלפים בכל הנוגע להנחות היסוד לתמחור החברות הוא כן קריאת השכמה לכל מי שחושב שהחברות המובילות היום את תחום ה-AI חסינות מפני איבוד רלוונטיות והחלפה.

שניה, בזמן שמניות חברות ה-AI בארה"ב נפלו על רקע ההתפתחות, יתר רוב המניות ושוק אגרות החוב רשמו ברובם עליות, מה שעשוי לנבוע מכך שהמודל הזול והיעיל של DeepSeek הוא בעצם בשורה טובה ליתר החברות במדד, כשהן יוכלו ליהנות ולצמוח במהירות מבלי להשאיר נתח מרווחי אותה התייעלות לענקיות הטכנולוגיה.

תובנה שלישית קשורה לכך שהשיבוש הזה מגיע מסין – סין! רבים שבויים בקונספציה שהמהפכה הטכנולוגית בהכרח תגיע תמיד מחברות אמריקאיות ופתאום מגלים שהכל אפשרי. העשור הבא עשוי להיות העשור של השווקים המתפתחים, ושל סין בפרט.
כמו ששנות ה-80 היו העשור של שוק המניות היפני. מי שכבר התחיל להרהר בכך אלה כלכלני בלקרוק שכתבו בתגובה כי הפוטנציאל של סין בתחום הבינה המלאכותית גובר ומהווה להערכתם הזדמנות להשקעה.

לסיכום, בין אם אירוע DeepSeek יברר כ"רגע ספוטניק" או לא הוא סוג של קריאת השקמה להרבה קונספציות, וצריך לגרום לכל משקיע לבצע הערכה מחודשת לתמהיל ההשקעות שלו ומוכנותו לעשור של מהפכות שלא בטוח מי יובילו אותן.

בסוף ינואר, מדדי המניות המרכזיים בארה"ב, כמו S&P 500, דאו ג'ונס ונאסד"ק, רשמו ירידות, בין היתר בשל חששות מהטלת מכסים חדשים על ידי הממשל.

בינתיים ביתר הכלכלה, התוצר האמריקאי אכזב ברבעון הרביעי, כשהתרחב בקצב שנתי של 2.3%, לעומת צפי לקצב של 2.6% ובהשוואה ל-3.1% ברבעון הקודם.
עם זאת, היסודות הכלכליים נותרו יציבים, כפי שהעידו למשל נתון תביעות האבטלה השבועיות שירדו ל-207,000 – הנמוך ביותר בשלושת השבועות האחרונים, והוצאות הצרכנים שהתרחבו בדצמבר ב-0.7%, מעבר לציפיות הכלכלנים, ובסך של 4.2% ברבעון הרביעי, הצמיחה הגדולה ביותר כמעט בשנתיים האחרונות. הביקוש הגבוה תמך גם בהתחממות האינפלציה (CPI) שעלתה בדצמבר ב-2.9%, הרמה הגבוהה ביותר בחמשת החודשים האחרונים, מה שמעיד על אינפלציה דביקה שתקשה על הבנק הפדרלי להוריד את הריבית.

ואכן, יו"ר הפד, פאואל, לא נתן בפגישה בינואר הדרכה לגבי המשך הפחתות. למרות זאת, נציין כי השוק כן מתמחר הפחתה כזאת כבר במאי. מנגד, באירופה הבנק המרכזי, ה-ECB, ממשיך בהפחתת הריבית ל-2.75%, כשלדבריו הוא מזהה "רוח נגדית" לכלכלה האירופאית. בתגובה וגם על רקע הפתעות חיוביות בדיווחי חברות, שוק המניות באירופה רשם זינוק חד בינואר (מדד היורו-סטוקס50 זינק ב-8.0%). לטובה בלט מדד המניות הגרמני, ה-DAX, שזינק ב-9.2%.

לסיכום, ארה"ב מתנתקת מהעולם, כשהיא פותחת כמה חזיתות נגד גושי הסחר הגדולים שלה, היא מתנתקת גם במדיניות המוניטרית שלה, וגם שוקי ההון שלה, שנהגו בשנתיים האחרונות להוביל על ביצועי רוב המדדים בעולם, עברו בינואר להישרך מאחור. מה שמדגים שוב, עד כמה קונספציות נוטות להישבר ועד כמה חשוב לשבת על תיק השקעות מאוזן.


הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

מרכז הידע

סקירה חודשית נובמבר 2025 – עייפות מנרטיב ה-AI מתחלפת בשלב ההבחנה

1 בדצמבר 2025

תדמיינו עיר חדשה מהניילונים: כבישים, גורדי שחקים, רכבת תחתית, אבל רק 5% מהתושבים המתוכננים כבר גרים בה. משקיעים קונים בניינים, גם זה מזה, המחירים ממשיכים לעלות, ויזמים נוספים מקימים עוד ועוד ערים דומות, כולן עדיין די ריקות. הרציונל: הן כל כך יעילות, שתושבים מכל רחבי המדינה יעזבו את כל מה שהכירו ויעבור אליהן. בינתיים, חברות […]
שוק ההון
החוב זינק, איך הסיכון של ישראל ירד כמעט לרמתו טרום המלחמה? – גלובס

11 בנובמבר 2025

בחודש אוקטובר פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת ואף חזרה כמעט לרמתה ב־2023 טרם המלחמה . אז למה המשקיעים מרגישים בטוחים כל כך לגבי ישראל? מתחת לכותרות המלחיצות וגיוס החוב לטובת המלחמה, היצוא הישראלי המשיך להיות גבוה מהיבוא, מה ששמר על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. מעבר לכתבה >
שוק ההון
סקירה חודשית אוקטובר 2025 – דיון במוקדי הכח שמעצבים את השוק הגלובאלי והמקומי

1 בנובמבר 2025

אוקטובר 2025 ייזכר בעולם ההשקעות כחודש שבו נרטיב מאקרו-כלכלי חדש תפס את הבכורה: היקף הוצאות ההון (CapEx) של ענקיות הטכנולוגיה על -AI הפכו לאינדיקציית מאקרו עליונה על הכלכלה כולה, כשהאפילה על אינדיקטורים מאקרו כלכליים מסורתיים כמו צמיחה, אבטלה ואינפלציה. זה אפילו לא היה סך הוצאות ההון, אלא ממש הפרדה ברורה להוצאות הון על AI, כמו […]
שוק ההון
המשנה למנכ"ל בנק ירושלים: "התיק של הבן שלי עשה 50% בכמה חודשים, הגיע הזמן להקטין סיכונים" – גלובס

28 באוקטובר 2025

בכנס ההשקעות של גלובס, ענה פאנל של מומחים על השאלות הבוערות בשוק ההון בעת הזו. אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל של קבוצת Profit: "בישראל יש דמוגרפיה חיובית שמבטיחה שתמיד יהיו אנשים שיגורו בבית" מעבר לכתבה >
שוק ההון
סקירה חודשית ספטמבר 2025 – תסמונת ספטמבר

1 באוקטובר 2025

"תסמונת ספטמבר" מתארת את תופעת הירידות המאפיינת בד"כ את חודשי ספטמבר במדד ה-S&P500, כשמאז 1950 התאפיינו חודשי ספטמבר בירידה ממוצעת של 0.6%. אבל כמו הרבה סטטיסטיקות היסטוריות, הן טובות בעיקר לעבר ולא לחיזוי העתיד. ספטמבר השנה התאפיין בעליות, ומדד ה-S&P500 רשם עליה של 3.58%. בין היתר על רקע חזרתו של הבנק הפדרלי להפחתת ריבית (מ-4.50% […]
שוק ההון
"נחזור לתקופת האבן": הבכירים מנתחים את נאומו החריג של נתניהו, ומי פחות נבהל? – גלובס

15 בספטמבר 2025

כלכלנים בכירים, גם כאלו שצברו שעות עבודה רבות מול נתניהו, תהו מה פשר אמירותיו החריגות, שאף הביאו לירידות בבורסה. קראו את הראיון המלא עם אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל של קבוצת Profit כאן: מעבר לכתבה >
שוק ההון
סקירה חודשית אוגוסט 2025 – מאקרו ושווקים

1 בספטמבר 2025

הרבה גורמים תומכים בהמשך העליות בשוקי המניות הגלובאליים, ביניהם צפי להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, כשהנרטיב ברור: שלום פירושו יציבות, יציבות פירושה צמיחה, וצמיחה פירושה עלייה במניות. גם מהפכת ה – AI הנמשכת תומכת בעליות, עם הנרטיב ברור: השקעות בטכנולוגיה והתייעלות טכנולוגית מבטיחות צמיחה, וצמיחה פירושה… עלייה במניות. כמובן התקררות מלחמת הסחר בעולם, גם על […]
שוק ההון
"שחקנית שולית בבורסה": מימושי הקרן הנורבגית לא עצרו את הראלי במניות הבנקים – גלובס

26 באוגוסט 2025

קרן העושר הגדולה בעולם ממשיכה במסע חיסול ההחזקות שלה בארץ, עם מכירת מניות הבנקים הישראליים. בשוק סבורים שההשפעה הנקודתית על הסקטור אינה דרמטית . אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל של קבוצת Profit: "מה שחשוב זה אם הרווחיות תיפגע, ולא מי מוכר ומי קונה את המניות" מעבר לכתבה >
שוק ההון
סקירה חודשית יולי 2025 – ירידת מחירי הדירות נראה שמקדימה בלימה גם במחירי השכירות

1 באוגוסט 2025

לפי נתוני הלמ"ס האחרונים מחירי הדירות נכנסו לקיפאון ואף להתדרדרות, כשבחודש אפריל-מאי ירדו בכ-0.3%, הירידה החודשית השלישית ברציפות, כשקדמו לה ירידות של 0.2% ו-0.1% בחודשים פברואר-מרץ ומרץ-אפריל. הירידה הזאת נראית די 'תלושה' לאור המשך העליות במחירי המניות והשכירות, כשמדד ת"א 125 המשיך לעלות גם בחודש יולי, ב-1.9%, והשלים עליה של 26.9% מתחילת השנה, ולעומת מחירי […]
שוק ההון