איך להגן על החסכונות מאירועים מקומיים גם בלי לפתוח חשבון בנק בחו"ל?

24 בנובמבר 2024 | מאת: מערכת פרופיט

כדי לשמור על הכסף מאירועים מקומיים לא חייבים לפתוח חשבון בנק יקר ומסובך מעבר לים. כך תוכלו לעשות את זה בצורה קלה ופשוטה, לחסוך בעלויות ואפילו ליהנות מהטבות מס.

בעקבות הסערות המקומיות של השנים האחרונות, גובר העניין של ישראלים בפיזור כסף לחו"ל, ואחת הדרכים המדוברות היא פתיחת חשבון בנק מעבר לים, כסוג של פוליסת ביטוח במקרה שהחששות שלהם יתממשו.

על אילו חששות אנחנו מדברים? יש החוששים ממשבר שישתקף בשוק המניות המקומי, חלק מקריסה של השקל ועד תרחישי קיצון של הלאמת חסכונות או קריסת בנק מקומי. במאמר הנוכחי לא ניכנס לנתח את הסבירות לתרחישים הללו, אבל רק נציין שבינתיים שוק המניות בישראל מזנק, הריבית על החוב הממשלתי השקלי ל-10 שנים עומדת נכון לכתיבת שורות אלה על 4.7% (לעומת 4.5% בימים שלפני המלחמה), למרות הגירעון הממשלתי התופח היחס חוב לתוצר של ישראל הוא בין הנמוכים במערב, והשקל אף זינק מתחילת המלחמה מול סל המטבעות.
ועדיין, האירועים האחרונים היו אולי קריאת השקמה לבחינת הביטחון הפיננסי שלנו. מהן האפשרויות המרכזיות לפיזור כספים?

חשבון בנק בחו"ל: האם זה מתאים לכם?

כשחושבים על פיזור כספים מחוץ לישראל אחת המחשבות הראשונות שעולות הן שחשבון כזה יוכל להגן עלי מפני חלק גדול מאותם תרחישי קיצון. האם מהלך כזה מצדיק את העלויות הגבוהות והבירוקרטיה שכרוכה סביבו? שלא נדבר על סף הכניסה הגבוה. לא!

לעיתים אנשים אפילו עלולים שלא לשים לב שהם עוברים לבנק פחות יציב מהבנק הישראלי, ראו מקרה הקריסה של ליהמן ברדרס, קרדיט סוויס, סיליקון ואלי בנק ועוד. הבנקים הישראלים נחשבים יציבים מאד בהשוואה עולמית.

איך אפשר לפזר כספים בלי לפתוח חשבון בנק בחו"ל?

"אחת הדרכים הפשוטות ביותר לפזר כספים בחו"ל נמצאת מתחת לאף של רובנו: דרך מסלולי ההשקעה בחיסכון הפנסיוני", מציין אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי ומשנה למנכ"ל 'קבוצת פרופיט פיננסים'.

השקעה בחו"ל דרך מוצר השקעות ישראלי מגן עלינו כמעט מכל התרחישים שהוצגו, כגון קריסה של השוק הישראלי או של השקל, קריסה של בנק מקומי והלאמה של חשבונות בנק. חשוב לציין שבמידה והמדינה תחליט להלאים ניירות ערך רישום שלהם דרך בנק זר לא תפטור את חבות המס.

בנוסף, בתוך מוצר פנסיוני, כדוגמת פוליסת חיסכון ניתן להשיג דחיית מס גם במקרה של מעבר בין אפיקים, להשיג חיסכון דרמטי בעלויות, כולל עמלות פעולה ודמי ניהול. כיום חלק מאותן פוליסות חיסכון מציעות גם להעביר את הכסף לבנק זר ואת הניהול לחברת השקעות זרה (בתוך אותה פלטפורמה של מוצר השקעות ישראלי). כדאי לזכור שבין אם אתם עצמאים או שכירים, החיסכון הפנסיוני במוצרים הללו יכול גם להעניק לכם הטבות מס שונות

נזכיר שניהול השקעות כזה בחו"ל הוא גם הפשוט ביותר, שלא צריך לעמוד בדרישות של בנקים זרים, להיקלע לבירוקרטיות מורכבות ולהוציא מהכיס סכומי כסף גבוהים, ובנוסף משיגים ליווי של מתכנן פיננסי ישראלי (שכלול במחיר דמי הניהול)

אבל מה יקרה אם מנהל ההשקעות הישראלי יקרוס? – נראה שהמצב הקיצוני במדינה מעלה גם שאלות קיצוניות ואחת מהן היא: אבל מה יקרה אם חברת הביטוח או בית ההשקעות שמפעילים את אותו מוצר השקעה יקרסו?
כמובן שמדובר בתרחיש בעל סבירות נמוכה, אך גם אם הוא יתממש חשוב לדעת: במקרה של פשיטת רגל של הגוף המנהל, ניירות הערך הם שלכם ולא שלו ולא נמצאים אצלו, אלא במקרה האמור בכלל רשומים בחו"ל. כלומר, תוכלו לפעול על מנת לממשו גם אם המנהל ייסגר.

לעומת זאת, חיסכון בפיקדון בנקאי בבנק בחו"ל כן חשוף לסיכון של פשיטת רגל, והכספים בסיכון במידה והבנק יקרוס.

איך משקיעים בחו"ל דרך החיסכון הפנסיוני?

סביר להניח שחלק מכספי הפנסיה שלכם כבר מושקעים במידה כזו או אחרת בחו"ל: רובנו חוסכים לפנסיה דרך מסלול "כללי", שבו שיעור החשיפה של האפיק המנייתי לחו"ל נע ברוב הגופים בטווח של בין 70% ל-80%.
אגב, אפשר באמצעות מוצרי ההשקעה הללו להגיע גם לחשיפה של 100% לחו"ל ולמט"ח, דרך מסלולי מניות ואג"ח חו"ל או מסלולים מחקי מדד.

האם להשקיע את כל הכספים בחו"ל?

כמו שהבנו, הסיכונים הייחודיים אליהם חשופה מדינת ישראל מובילים חוסכים רבים לחפש דרכים להשקיע בחו"ל. לפיזור כספים גיאוגרפי יש יתרונות רבים בפיזור סיכונים, במצב הנוכחי ובכלל.. אך "הסטת כל הכספים מישראל לחו"ל יכולה לגרום יותר נזק מתועלת". אומר אמיר כהנוביץ.

כלכלנים מסכימים כי קיימת רציונאליות בהטיית תיק החיסכון להעדפת מדינת המגורים, מה שמכונה "הטיית הביתיות". כלומר, תושב פולין סביר שיהיה לו משקל עודף לכלכלת פולין ולמטבע הפולני ביחס למשקיע גלובאלי. בסופו של יום החוסך ירצה להיות מסוגל לצרוך במדינה שלו, לדוגמה שירותי בריאות, תרבות, חינוך, דיור… ולכן חשוב לשמור נתח מסוים מהחיסכון במדינת המגורים, ובמיוחד שאנחנו אף פעם לא יודעים מה צופן העתיד המשקל האידיאלי לנכסים בישראל הוא לא רק החלטה אובייקטיבית, אלא גם סובייקטיבית לכל חוסך ומטרותיו או תוכניותיו בחיים, שאלות שמוטב לאפיין עם איש מקצוע.


קבוצת ״פרופיט שירותים פיננסיים" מספקת ללקוחותיה ליווי פיננסי מקיף לטובת בניית הון בארץ ובמגוון האפשרויות בעולם.
כיום פרופיט מלווה משפחות עם נכסים בהיקף של למעלה מ-70 מיליארד שקל.

מרכז הידע

כך הפך חשבון העו״ש להשקעה הגרועה בישראל, מעל טריליון שקלים נשארו מחוץ למשחק בשל אשליית הביטחון

20 באפריל 2026

אסף בנאי, מייסד ובעלים משותף בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: בזמן שהשווקים בישראל והעולם ממשיכים לעלות, יותר מטריליון שקלים של הציבור הישראלי יושבים בעו״ש. אשליית הביטחון וטראומות ממשברים פיננסים מנהלים את ההחלטות של חלק ניכר מהציבור. בדקנו עם אנשי פרופיט מדוע אנחנו. למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר כלכליסט, לחצו כאן >
כלכליסט
באוקטובר 2023 כשהפחד הוביל ליציאת כספים בפרופיט האמינו בחוסן של השוק המקומי

20 באפריל 2026

אסף בנאי, מייסד ובעלים משותף בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: אוקטובר 2023 ישראל נכנסה למלחמה והאי ודאות שלטה בשווקים משקיעים רבים מיהרו להוציא כספים מישראל בפרופיט בחרו לדבוק בהערכה לגבי חוסנו של השוק המקומי היום כשהבורסה מזנקת בדקנו עם אנשי פרופיט מאיפה הגיע הביטחון ומה הם הבינו על הכלכלה הישראלית שאחרים פספסו. למעבר לכתבה המלאה כפי […]
כלכליסט
איך הפך טרנד ההשקעה ב – S&P 500 מטרנד מנצח להשקעה לא כדאית

20 באפריל 2026

אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: בשנים האחרונות ה – S&P 500 הפך לברירת המחדל של המשקיעים. כולם היו שם וחיכו לתשואה. אבל שנת 2025 סיפקה מבחן מציאות: המדד דשדש סביב אחוזים בודדים, בזמן שמסלולים כלליים ומפוזרים הציגו תשואות גבוהות משמעותית. בדקנו עם אנשי פרופיט מתי טרנד כלכלי מפסיק לעבוד? ומה […]
כלכליסט
כשהנגישות לשוק ההון מייצרת תחושת שליטה אבל גובה מחיר כבד מהמשקיע הבודד

20 באפריל 2026

אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: האפליקציות הפכו את המסחר במניות לזמין מהיר ומפתה כמעט כמו משחק מחשב אבל הנתונים ברורים רוב הסוחרים העצמאיים מפסידים כסף לאורך זמן עודף ביטחון החלטות רגשיות ומסחר יתר שוחקים את התשואה בדקנו עם אנשי פרופיט מתי עצמאות במסחר מפסיקה להיות חופש והופכת לנזק. למעבר לכתבה […]
כלכליסט
סקירה חודש מרץ 2026 – סוף עידן המעצמות והחלפתן במערכת מפוזרת הנשענת על צמתים, כדוגמת ישראל

12 באפריל 2026

עד חודש מרץ האחרון היה נראה שארה"ב, כשלצידה אירופה, היא מעצמת העל שקובעת את סדר היום במזרח התיכון. שארה"ב, עם בסיסיה באזור, נושאות המטוסים שלה ובעיקר כוחה הכלכלי, תגן על הסדר הקיים ומה שנותר למדינות האזור הוא בעיקר להסתדר איתה. ישראל הקטנה נראתה בעיקר כפרוקסי חסרת כח, שמחפשת בעיקר הכרה בזכות קיומה, ושק חבטות של […]
שוק ההון
תכנון כלכלי – הדרך ליציבות, בהירות ושליטה בעתיד הפיננסי

15 במרץ 2026

בעולם כלכלי ופיננסי דינמי, עם שוקי הון תנודתיים ואפשרויות השקעה מתרחבות, תכנון כלכלי אינו מותרות אלא כלי אסטרטגי לניהול הון ולקבלת החלטות פיננסיות משמעותיות לאורך זמן. הוא מחבר בין המצב הקיים, המטרות העתידיות והכלים הפיננסיים הזמינים, ומאפשר לבנות מפת דרכים סדורה במקום להסתפק בהחלטות נקודתיות. התהליך מתחיל במיפוי שיטתי ומלא של התמונה הפיננסית: נכסים פיננסיים, […]
חסכונות
תכנון פיננסי משפחתי: ניהול אסטרטגי של חיסכון, השקעות ופנסיה לטווח ארוך

15 במרץ 2026

תכנון פיננסי משפחתי הוא אחד הצעדים המרכזיים שמשפחה יכולה לבצע לצורך ביסוס עתידה הכלכלי לטווח ארוך. זהו תהליך מובנה וחיוני המתמקד בקבלת החלטות כלכליות מהותיות ובהגדרת מבנה הון נכון לאורך זמן, תוך בניית מפת דרכים כלכלית ברורה ומותאמת אישית המבוססת על בחינה מעמיקה של מוצרים פיננסיים, מסלולי השקעה ופתרונות חיסכון. תכנון פיננסי משפחתי מתמקד בהגדרת […]
חסכונות
סקירה חודש פברואר 2026 – גם בלי החלפת המשטר האיראני, מבחינת המשקיעים ישראל כבר ניצחה

3 במרץ 2026

משקיעים לא מחפשים צדק וגם לא מתעניינים במספר הרוגים או בטילים. הם מתעניינים במסלולי תמחור ובמפת ההסתברויות אליהם. מלחמה, כמו מהפכה טכנולוגית, אינה רק אירוע, היא פתיחה של ענפים חדשים בעץ האפשרויות. היא מגדילה את מרחב התרחישים, ומכאן גם את מרחב התנודתיות. על פניו, מלחמה עם איראן אינה אירוע כלכלי משמעותי ברמה גלובאלית. כלכלת איראן, […]
שוק ההון
"אי אפשר לשבת על איזשהו מדד ולפגוש את היועץ עוד 20 שנה"

26 בפברואר 2026

ענת לוין, מנכ״לית בלאק רוק ישראל, השתתפה בוועידת NEXT FINANCE של קבוצת פרופיט בשיתוף כלכליסט, ואמרה שיש ריכוזיות מאוד גבוהה במדד S&P500; דניאל כהן מנכ"ל Profit בעצה למשקיעים: "להתייעץ יותר מפעמיים או שלוש בשנה". למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר כלכליסט, לחצו כאן >  
ועידת NEXT FINANCE