סערה בכוס מים – החשש מסנקציות פיננסיות על ישראל שאלות ותשובות

השורה התחתונה – בין סנקציות על גופים המעורבים בפעילות בהתנחלויות לבין ניתוק כל הבנקים  הישראליים ממערכת התשלומים העולמית מפרידים צעדים משפטיים ומדיניים עצומים, שאין כיום  אינדיקציה ממשית שהם בכלל עומדים על הפרק . כמו תמיד, חשוב למשקיע לפזר את נכסיו, להבין היכן  הם מוחזקים, מי מוסמך לפעול בהם וכיצד ניתן יהיה לקבל אליהם גישה בעת שיבוש.

א. מה קרה ומה מידת הסיכון

1. מה אמר נתניהו ומה השתנה בעקבות דבריו?

ראש הממשלה הציג את הסיכון כאפשרות שיש להיערך אליה. בריאיון ב־23 באוקטובר אמר כי הוא חושש  מסנקציות כלכליות ובנקאיות וכי ביקש להכין חלופות, ובהן שימוש בבלוקצ׳יין ובמטבעות דיגיטליים.  למחרת הבהיר בנק ישראל שמטבעות קריפטוגרפיים אינם מסלול עוקף סנקציות, וכי יש להתמקד בשמירה  על הקשרים עם שותפות הסחר ובמניעת הצעדים .

2. האם נתניהו באמת מתכנן כלכלה עוקפת, או בעיקר מ נסה לשדר מסר?

אחת הפרשנויות הסבירות היא שהאמירה של נתניהו נועדה לשדר מסר הרתעתי לאירופה ובמסר פוליטי  לבוחרים, ולא בתוכנית אופרטיבית למערכת פיננסית חלופית. כלומר, מסר שלפיו לחץ כלכלי לא יכניע את  ישראל ושקיימת חתירה לעצמאות מול מדינות המערב.

3. ברקע למה נתניהו אמר את הדברים?

בריטניה ושותפותיה הטילו בעבר סנקציות על יחידים וגופים הקשורים לאלימות מתנחלים, ובספטמבר  2026 הוכרזה כוונה להרחיב את כלי הלחץ נגד מימון וקידום התנחלויות. בריטניה גם הבהירה שמטרתה  אינה לפגוע במסחר עם ישראל בתוך גבולות הקו הירוק. מוקד הלחץ המוצהר הוא מדיניות ישראל ביו״ש,  לרבות עצירת הרחבת התנחלויות, ובפרט פרויקטים כמו 1E וצמצום אלימות מתנחלים. מהסנקציות  הממוקדות הללו לא ניכרה פגיעה מערכתית בשוק הישראלי. כלומר, הצעדים הקונקרטיים שעל הפרק  ממוקדים ולא מערכתיים.

4. האם אירופה עשויה בכל זאת להעלות את איומי הסנקציות, מממוקדות למערכתיות, ואולי  אפילו רק כדי להפעיל לחץ על מדיניות ישראל?

ממשלות אירופה נתונות ללחצים פוליטיים וציבוריים, בין היתר מצד ארגונים פרו־פלסטיניים וקבוצות  בשמאל, אך הן מביאות בחשבון גם את מחיר הלחץ ואת השלכותיו, כולל בעקיפין על הרשות הפלסטינית,  שנשענת על מערכת הבנקאות הישראלית. חשוב גם לזכור שבעוד בריטניה רשאית לפעול ל בדה, סנקציות  במסגרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי מחייבות בדרך כלל הסכמה פה אחד במועצת האיחוד –  משוכה מדינית גבוהה מאוד. להערכתי, המטרה הסבירה יותר היא יצירת מנוף לחץ מדיני באמצעות צעדים  ממוקדים, ולא ניסיון להביא לזעזוע בכלכלה הישראלית.

5. כיצד צפויה ארה״ב להגיב להסלמת סנקציות אירופיות?

סביר להניח שארה״ב תפעל לבלום צעדים העלולים לגרום לזעזוע בכלכלה הישראלית. לארה״ב אינטרס  כבד ביציבות ישראל: זעזוע עלול לשבש שיתוף פעולה מודיעיני וטכנולוגי עם וושינגטון, לערער את מאזן  הכוחות מול איראן ולהעלות את הסיכון לעימות אזורי. בתרחיש קיצון אפשר לדמיין גם לחצים ישראליים  לחפש שותפים אסטרטגיים חלופיים. כל אלה מעניקים לארה״ב תמריץ דיפלומטי וכלכלי אדיר לבלום  הסלמה.

ב. כיצד עלולות סנקציות מערכתיות )שלא צפויות( להשפיע על השווקים – ניתוח היפותטי .6 מה צפוי לקרות לשקל, לאג״ח ולמניות ישראליות אם האיום יחריף?

חשש משמעותי לבדו עשוי להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון, ללחץ לפיחות השקל, לעליית תשואות באג״ח  ממשלתיות וקונצרניות ולירידת מחירי מניות. אולם בהיעדר התפתחות ממשית לכיוון של סנקציות  מערכתיות, תגובת שוק חריפה לאיום תיאורטי בלבד עשויה להתברר בדיעבד כהזדמנות.

6. האם כדאי ליתר ביטחון להעביר את תיק ההשקעות למט״ח, קריפטו, ני״ע זרים, חשבונות  זרים וניהול בחו״ל?

חייבים לזכור שמהלך כזה יוצר סיכונים חדשים, שלרוב מוחשיים הרבה יותר, ובהם סיכון מטבע, עלויות,  השלכות מס, קשיי נזילות מסוג אחר וחשיפות לסיכוני שוק שונים. לכן כלל האצבע לניהול כספים אחראי  נשאר ״פיזור״.

7. מה יקרה להשקעות בני"ע זרים ב התממשות תרחיש )שלא צפוי( של סנקציות מערכתיות על ישראל?

יש להבחין בין הזכויות בנכסים וערך הנכסים הזרים, שלא יפגעו ישירות מתרחיש כזה, לבין יכולת הגישה  אליהם. שיבוש בבנק, ברוקר, משמורן או במסלקה ישראלים עשוי להגביל את המסחר, המשיכה או העברת  הכספים.

8. האם פיקדון בבנק ישראלי ומניות זרות באותו בנק חשופים לאותו סיכון?

לא. בעוד ניירות ערך זרים ממשיכים כאמור להתקיים, וסנקציות על הבנק אינן אובדן בעלות עליהם, פיקדון  בבנק הוא התחייבות של הבנק כלפי הלקוח, ולכן הלקוח נחשף ישירות לסיכון הבנקאי.

9. חשבונות בחו"ל – האם חשבון של ישראלים בחו״ל ימשיך לתפקד כרגיל?

ראשית צריך יהיה להבדיל בין חשבון שנמצא בבנק באיחוד האירופאי )שכפוף לסנקציות של האיחוד( ,  וחשבון במדינות אחרות )כמו שוויץ לדוגמה(, שאינם מאמצים את הסנקציות באופן אוטומטי. צריך גם  להבדיל בין חשבון בבנ ק זר שההשקעות בו מתופעלות ע"י גוף פיננסי ישראלי או שלוחה של הבנק הזר  בישראל, לבין ישירות גוף השקעות זר בחו"ל . במקרה של סנקציות מערכתיות על המערכת הפיננסית  בישראל, בנק זר עשוי להפסיק לקבל הוראות ממנהל השקעות ישראלי או משלוחתו בישראל. לעומת זאת,  חשבון אישי בבנק שווייצרי, המנוהל ישירות באמצעות גוף השקעות שווייצרי, צפוי להמשיך לתפקד גם  בתרחיש כזה, בכפוף למדיניות הבנק ולסנקציות שיחולו בפועל.

10. האם כרטיסי Visa ו– Mastercard עשויים להפסיק לפעול?

גם בתרחיש של סנקציות פיננסיות משמעותיות על ישראל, סביר שכרטיסי האשראי הישראליים ימשיכו  לעבוד בתוך ישראל. אך תיתכן פגיעה בהעברות ו בעסקאות בינלאומיות, גם ברכישות אונליין, וגם  במשיכות מזו מן בחו"ל . מנגד , לבעלי חשבון השקעות בחו"ל, כרטיס אשראי המשויך לחשבון בחו"ל, כן  סביר שי משיך לעבוד בחו"ל.

סיכום

סנקציות מערכתיות על ישראל אינן עומדות על הפרק.

▪ כדאי לזכור שבימים שלפני בחירות הרבה מהאמ ירות של פוליטיקאים עשויות להיות קשורות  בעיקר לשיקולים פוליטיים ופחות להתפתחויות כלכליות.

▪ גם בתרחיש קיצון, שבו מהלכי סנקציות רחבים יקודמו, הדרך אליהן תהיה ארוכה. לכן אין סיבה  לקבל החלטות השקעה חפוזות, שעלולות להתברר כמזיקות הרבה יותר מאלה שניסו להקל . ▪ ובכל מקרה, תמיד נכון לשמור על פיזור השקעות, להכיר את אופן החזקת הנכסים ולבחון מראש  פתרונות נזילות בארץ ובחו"ל.

לפרטים נוספים ואפשרויות פנו למתכנן הפיננסי שלכם