סקירה חודשית אפריל 2024 – ה-S&P500 עלול להיות כלכלית מסוכן יותר מחמאס

8 במאי 2024 | מאת: אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, פרופיט

הכותרות התכופות בתקשורת על כניסה לרפיח, הסלמה בצפון, נורמליזציה מתקרבת עם סעודיה והפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב הפכו במובן מסוים לשגרה, שגרה שאיתה מסתבר הכלכלה לומדת לחיות.

כשפרמטריים כלכליים רבים ממשיכים להתאושש במהירות, כדוגמת ההוצאות בכרטיסי אשראי, פדיון עסקים, שיעור האבטלה (ללא נעדרים זמנית מעבודתם ירד במרץ ל-3.1% לעומת 3.2% בפברואר) והמדד המשולב של בנק ישראל שתיאר המשך האצה בפעילות הכלכלית. אפילו מתקפת טילים ורחפנים מאיראן בחודש שעבר לא זעזעה את הכלכלה מעבר ליום אחד.

חברת הדירוג S&P אומנם הפחיתה בעקבות האירועים את דירוג האשראי של ישראל (מ: AA- ל: A+, כשהתחזית נותרה "שלילית") אבל מאז פרמיית סיכון החוב שהשוק דורש מאיתנו כבר הספיקה לרדת מעט. ובכל זאת אחד המקומות בהם המתיחות הביטחונית כן בולטת בהקשר של שוק ההון היא בהסטת כספי חסכונות הציבור לחו"ל, תופעה שהתחילה עוד טרם המלחמה.

האמת ש"מעז יצא מתוק" כיוון שהוצאת כספים לחו"ל נחשבת יעילה מבחינת פיזור השקעות, כשהיא מחזקת את היציבות שלהן ובכך את החוסן הכלכלי של הישראלים. מאותו חוסן כלכלי נגזר גם חוסן כלכלי למדינה כיוון שהם אלה שמשלמים מיסים, צורכים וצומחים. בעוד כאמור הוצאת החסכונות לחו"ל יעילה וטובה למשק מה שלא יעיל הוא מה שהציבור עושה הכסף בחו"ל. הוצאת הכסף כמעט בבלעדיות למדד אחד – ה-S&P500 שאומנם מורכב מ-500 המניות הגדולות בארה"ב, אך במציאות מושפע בעיקר משבע מהן, שבע בעלות מתאם גבוה מאוד לענף הטכנולוגיה.

באפריל ראינו דוגמה לסכנות במדד כשהוא רשם ירידה חדה גם על רקע תוצאות טובות של החברות. במקרה שבו יתממש זעזוע עמוק בסקטור הטכנולוגיה או אפילו רק בעולמות הבינה המלאכותית נראה קבוצה גדולה מאוד של ישראלים נכנסים יחד למשבר פיננסי, כנראה גדול בהרבה מזה שמאיימת המלחמה בעזה, כשבמשבר הטכנולוגיה הקודם המדד נשחט בכ-50%. כשבשונה ממשבר בסקטור הטכנולוגיה במשבר בטחוני בישראל קיימת כרית ביטחון כלכלית של סיוע אמריקאי, כשרק בחודש שעבר למשל אושרה לנו חבילת סיוע בהיקף של 26.4 מיליארד דולר (להשוואה האקזיט המפואר של "ווייז" עמד על פחות ממיליארד דולר).

"להפליא" נהיה קשה יותר

עונת דו"חות החברות לרבעון הראשון נפתחה באפריל כש-81% מהחברות ב-S&P500 שפרסמו עד כה את דו"חותיהן (כחצי) הכו את תחזיות האנליסטים, גבוה משיעור ההפתעות החיוביות הממוצע של השנים האחרונות. ושוב בלטו לטובה כמה מאותן שבע ענקיות טכנולוגיה שמתחילת 2023 משכו כמעט לבדן את רוב העליות במדד, מה שזיכה אותן בכינוי "המופלאות". הדו"חות החזקים תמכו בהערכות שעליות השערים שנרשמו ברבעון הראשון היו מוצדקות ולא "בועתיות", מה שחיזק עוד את הביטחון שבהשקעה בהן.

המשך ההפתעות החיוביות חיזקו גם את אופטימיות האנליסטים שהלכו ומתחו גבוה יותר את תחזיות הרווח שלהם קדימה. להמחשה, אם ברבעון הראשון רווחיות החברות זינקה ב-4.9% (ביחס לרבעון המקביל אשתקד) כעת הציפיות (לפי נתוני FactSet נכון ל-26 באפריל) עומדות עבור 2024 על 10.8% ול-2025 על 13.9%! (*תחזית רווח למניה במדד S&P 500). החשש הוא כמובן שהאנליסטים והשוק בכלל מתחילים להיות אופטימיים יותר לגבי יכולת החברות להמשיך להפתיע לטובה, כלומר להמשיך לעלות בצורה משמעותית. לא רק רף הציפיות הגבוה מאוד מטריד אלא גם אם לוקחים בחשבון שבמקביל תנאי הרקע הולכים ונעשים מאתגרים יותר.

בהקשר הזה חודש אפריל עשוי להתגלות כמיקרו קוסמוס למה שעשוי לבוא בהמשך 2024 ו-2025 כשמצד אחד הבינה המלאכותית, שמסבירה חלק גדול מאותה אופטימיות, באמת חדשנית ומלהיבה אך מצד שני אותם אלה שאמורים להיות מסוגלים לשלם ולממן אותה חווים לאחרונה תנאים כלכליים הדוקים יותר. ההידוק הבולט ביותר מגיע מכיוון הריבית. בחודש אפריל המשקיעים גילו שהתקררות האינפלציה בארה"ב נבלמה בחודש מרץ, זאת לאחר שגרסת הליבה של מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) בארה"ב – מדד האינפלציה המועדף על הפד – נותר ללא שינוי (2.8%) וגבוה מהערכות המוקדמות להתקררות ל-2.6%, מה שהוביל את השוק לדחייה דרמטית בציפיות למועד תחילת הפחתות הריבית בארה"ב רק לספטמבר.

לאותו הידוק מוניטרי התווספה גם אכזבה מקצב התרחבות הפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שהשתקף בנתוני התוצר החלשים לרבעון הראשון (שאפשר להתווכח עליהם בגלל השפעות מלאיים), אך השתקפו גם בסקרי מנהלי הרכש בארה"ב (PMI) שהפתיעו באפריל לרעה גם בענפי הייצור וגם בענפי השירותים כשירדו לשפל של מספר חודשים לרמות של כ-50 נקודות המתארות דשדוש.
לחץ רקע שלילי נוסף מגיע מהמתיחות הגיאו-פוליטית הגוברת בעולם בין ציר נאט"ו לציר רוסיה, איראן וסין שנבנה סביב אוקראינה, טאיוואן וכעת במיוחד סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

השילוב הזה שבין רווחיות מפתיעה לטובה של החברות מצד אחד ומצד שני הידוק בתנאים הכלכליים מסביר ככל הנראה את רוב התנודתיות שנרשמה בחודש אפריל בשווקים בניצחונם של אלה השליליים מה שלחץ את שוקי המניות לטרטוריה השלילית.
אני לא מתכון לטעון שהחברות ה"מופלאות" לא ימשיכו להפליא אלא שהיכולת שלהן להמשיך "להפליא" הולכת ונעשית קשה יותר ושבמשוואת הסיכוי-סיכון השקעה טהורה במדד כמו ה-S&P 500 שהינו בעל רגישות מוקצנת לענף הטכנולוגיה עושה הרבה פחות שכל לעומת למשל התשואה ארוכת הטווח שסיפק היסטורית תיק השקעות כללי (שכולל פיזור סקטוריאלי, גיאוגרפי, מטבעי, סוגי הנכסים ועוד) ובתנודתיות (סטיית תקן) נמוכה משמעותית.

עוד בישראל, בדומה לעולם גם בישראל התקררות האינפלציה רשמה בלימה, כשהאינפלציה השנתית עלתה מכ-2.5% בפברואר ל-2.7% במרץ.
בנוסף בלט דיווח על המשך עליה בגירעון התקציבי במרץ ל-15 מיליארד שקל וסך גירעון מצטבר של 117.3 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים המהווה כ-6.2% מהתוצר.

חברת הדירוג S&P צופה שבשנת 2024 כולה הגירעון יגיע ל-8% מהתמ"ג!

בעקבות אותו צפי האוצר שוקל להקדים את העלאת המע"מ באחוז לשיעור של 18% כבר לתחילת יולי הקרוב, מה שהוביל לעליית ציפיות האינפלציה עוד יותר (זאת לשנה על 2.9%) שילוב שהפחית משמעותית את ציפיות השוק להמשך הפחתות ריבית השנה לעוד הפחתה אחת עד שתיים בלבד (מרמה של 4.50%).


הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

מרכז הידע

גל הפיטורים בהייטק: ההחלטות שאסור לקבל מתוך לחץ

30 ביולי 2026

אלפי עובדי הייטק נאלצים להתמודד השנה עם סיום העסקה. פיטורים אינם רק אירוע תעסוקתי, זהו אירוע שבו צריכות להתקבל החלטות רבות הנוגעות לכספי הפיצויים, להמשכיות הפנסיה, לתשלום המס על המשיכה, לביטוחי הבריאות הקולקטיביים ולמניות או אופציות שיש ברשותכם. החלטה לא נכונה בנושא עלולה לעלות לכם בהרבה מאוד כסף. בשלב זה חשוב להבין כיצד עוברים את […]
פנסיה
Tech volatility is bigger threat than geopolitics

13 ביולי 2026

Profit Financial Group Founder and Owner Asaf Banai explains why volatility in the technology sector may pose a greater risk to Israeli investors than geopolitical events. Many Israelis are heavily exposed to tech through their income, stock options, pensions, and investments. This concentration makes diversification and a well-planned investment strategy especially important. The key is  […]
גלובוס
סדנאות פרישה לארגונים: ללוות את העובדים בצומת חיים משמעותי

6 ביולי 2026

פרישה מעבודה היא לא רק תאריך ביומן. עבור העובד, מדובר בצומת חיים משמעותי שבו מתקבלות החלטות פיננסיות, פנסיוניות ומיסויות שיכולות להשפיע על איכות החיים שלו לשנים קדימה. עובדים רבים מגיעים לגיל הפרישה עם חיסכון פנסיוני, קרנות, קופות וכספי פיצויים — אבל לא תמיד מבינים מה המשמעות של האפשרויות שעומדות בפניהם, אילו החלטות עליהם לקבל, ומה […]
פנסיה
סקירה חודש יוני 2026 – חוזרים לנורמליות

2 ביולי 2026

ברוב הסקירות הכלכליות של השנה, ואפילו של השנים האחרונות, נראה שהמסר הבולט ביותר הוא "אי – ודאות". למעשה זה תמיד נכון, הרי אנו חיים בעולם של אי – ודאות מובנית. אך אילו היה קיים מדד רשמי לתפיסת אי – הודאות בשווקים, הרי שבחודש יוני הוא היה נמוך יחסית. למעשה, מדד כזה אכן קיים – מדד […]
שוק ההון
סקירה חודש מאי 2026 – אהבתם את הגל הראשון של ה – AI? ברוכים הבאים לשני

2 ביוני 2026

אחת המגמות המרכזיות שהלהיבו את האנליסטים בחודש מאי הייתה העדכון כלפי מעלה של תחזיות ה – Capex (השקעות הון) של ענקיות הטכנולוגיה. לפי דו"ח עדכני של Moody's ממאי, תחזית השקעות ההון של שש חברות הטכנולוגיה המובילות בארה"ב לבניית תשתיות AI השנה עלתה ל – 785 מיליארד דולר, ולכמעט 1 טריליון דולר ב – 2027. כלומר, […]
שוק ההון
מה זה תכנון פיננסי אישי — ומדוע הוא כלי אסטרטגי בניהול הכסף שלך?

19 במאי 2026

במשך יותר מעשור, א׳, מנהל בכיר בחברת הייטק, עשה כמעט כל מה ש"נכון" מבחינה פיננסית. המשכורת הייתה גבוהה, הבונוסים הצטברו, קרנות ההשתלמות תפחו, תיק השקעות נפתח באחד הבנקים, ובהמשך נוספה גם השקעה בדירה להשכרה. מבחוץ, התמונה נראתה יציבה מאוד. אבל רק כשהחל לבדוק לעומק את מצבו הפיננסי, התברר שהכסף אמנם הצטבר — אך לא באמת […]
חסכונות
חסכונות פנסיוניים: מה עומד מאחורי אחד הנכס הכלכלי החשוב ביותר שלכם

12 במאי 2026

אתם עובדים כל החודש בשביל הסיפוק של הרגע שבו נכנסת המשכורת שמאפשרת לכם לשלם חשבונות, לקנות מוצרים ולטוס לחו"ל. אבל מאחורי הקלעים, מתקיימת פעילות פיננסית לא פחות משמעותית – ההפרשה לחסכון פנסיוני. אולי זה פחות מורגש ומספק מהשכר החודשי, אבל חיסכון פנסיוני הוא הבסיס הכלכלי של כולנו ליום שבו נפסיק לעבוד. מדובר בכספים שנצברים לאורך […]
חסכונות
סקירה חודש אפריל 2026 – מרוב סיכונים לא רואים שהכלכלה יציבה

6 במאי 2026

התמונה הכלכלית בעולם נראית רעועה: המשקיעים לא יכולים להישען על מחיר הנפט, על הריבית, על תחזיות האינפלציה, על הדולר או על רווחיות החברות, ובמיוחד לא על אלה מסקטור הטכנולוגיה. להמחשה, במהלך אפריל חברת מיקרוסופט זעזעה את המודל העסקי מתחום ה – AI, כשהודיעה כי תחדל לשלם הכנסות ל – OpenAI. לכל אחד מהפרמטרים האלה קיים […]
שוק ההון
כך הפך חשבון העו״ש להשקעה הגרועה בישראל, מעל טריליון שקלים נשארו מחוץ למשחק בשל אשליית הביטחון

20 באפריל 2026

אסף בנאי, מייסד ובעלים משותף בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט: בזמן שהשווקים בישראל והעולם ממשיכים לעלות, יותר מטריליון שקלים של הציבור הישראלי יושבים בעו״ש. אשליית הביטחון וטראומות ממשברים פיננסים מנהלים את ההחלטות של חלק ניכר מהציבור. בדקנו עם אנשי פרופיט מדוע אנחנו. למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר כלכליסט, לחצו כאן >
כלכליסט