סקירה חודשית דצמבר 2023 – התעסקו עם הכלכלה הלא נכונה

בדפדוף ברשתות החברתיות נתקלים בפרו-פלסטינאים שמנסים להוכיח שישראל מפסידה, אך באופן מעניין הטיעונים (השקריים) הם לא על איבוד שטחים או מספר הרוגים אלא בעיקר כלכליים, מתוך ההכרה שחלק גדול מהעוצמה של ישראל נשען על הכח הכלכלי שלה.

הנואשות וחוסר ההצלחה לפגוע בכלכלת ישראל בולטת אולי במיוחד בחרם על רשת בתי הקפה סטארבקס שבכלל לא פועלת בישראל. ככל שהם מכים בכלכלת ישראל ככה למרבה הפלא היא מתחזקת:

תשומת לב בולטת קיבלה התחזקות השקל, כשמול סל המטבעות הוא הגיע בדצמבר לרמות גבוהות מאלה שררו טרום המלחמה ודומות לאלה שראינו גם בפברואר 2023.
אך מלבד לשקל לפי נתוני למ"ס מספר הישראלים שדיווחו בחודש נובמבר על אי יכולת למצוא עבודה נפל מ-150 אלף בספטמבר ל-125 אלף בנובמבר והוביל לירידת שיעור האבטלה מרמה של 3.4% לשפל היסטורי – 2.8%. אומנם חלקם מהירידה נובע מוויתור על חיפוש עבודה, אבל הסיבה לוויתור נובעת הרבה פעמים מיכולת לוותר, כלומר מלמדת דווקא על איתנות פיננסית של משק הבית ועל שינוי סדרי עדיפויות שלו.
אומנם ישנם לא מעט עסקים שנפגעו, ברובם עצמאיים קטנים, עסקי תיירות ועסקים מאזור העוטף, אך במבט רחב החברות הגדולות הפגינו עוצמה מרשימה, גם כשחלק מעובדיהן גויס למילואים.

להערכת בנק ישראל ב-2023 כולה הוא עדיין ירשום צמיחה (של 2%) וימשיך לרשום צמיחה כזאת גם ב-2024. ב-2025 התוצר כבר צפוי לזנק ב-5% ובכך לסגור את הפער מהצמיחה האיטית יחסית של 2023-24.
אחד הסקטורים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר הוא כאמור סקטור תיירות, אך אם ניקח בחשבון שהישראלים מוציאים בחו"ל הרבה יותר ממה שהתיירים הזרים מוציאים בישראל, אז באופן פרדוקסלי פגיעה סימטרית בתיירות (הנכנסת והיוצאת) עשויה דווקא לתמוך בו ואגב גם להסביר עודף בחשבון השוטף ותמיכה בשקל.
אפילו ענף הספנות הישראלי שעל פניו חטף "פגיעה ישירה" מהתנכלות ה'חותים' על אוניות ישראליות איכשהו כנראה הצליח לצאת מחוזק, מה שמשתקף במניית צים שחזרה לעלות בדצמבר אל מעבר לרמתה טרום המלחמה.
בלט סיפורה המרשים גם של שלוחת אינטל בישראל שהמשיכה לפי המנכ"ל הבינלאומי שלה בראיון לפוקס ניוז לעמוד בכל יעדיה העסקים ואכן לפי הלמ"ס יצוא ענפי ההייטק נותר יציב גם בחודש אוקטובר, עם התכווצות מינורית של כ-70 מיליון ד' בלבד.

ההוצאה הפרטית של משקי הבית אומנם נפגעה, מה שבא למשל לידי ביטוי בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי אשר נפלו באוקטובר בכמעט 15%, אך בינתיים בנובמבר כבר החלו להתאושש עם עליה של 8.6% וכנראה בדצמבר כבר עלו מעל רמתם טרום המלחמה.
במקביל נראה זינוק בהוצאה הממשלתית, שמכסה על הפגיעה בהוצאה הפרטית ואולי מעבר. החשש היה שהעלייה בהוצאה הממשלתית תייקר דרמטית את עלות שירות החוב (כשזה צפוי להערכתינו לזנק השנה מרמות של כ-60% ביחס לתוצר לכ-66%), אך למרות שבשלביה הראשונים של המלחמה אכן ראינו זינוק בריביות הארוכות שהמשקיעים דורשים ממדינת ישראל בינתיים גם אלה חזרו לרדת והגיעו בדצמבר חזרה לרמות ששררו טרום המלחמה.
להמחשה, הריבית על חוב שיקלי ל-10 שנים חזרה ל-3.96%, דומה לרמתה בספטמבר.
הירידה בריבית התאפשרה גם בשל התקררות האינפלציה המפתיעה שנרשמה בנובמבר ל-0.3%- לעומת צפי ל-0.1%-, לשינוי שנתי של 3.3% (תודה למלחמה), לירידה בציפיות האינפלציה (הצפי לשנה קדימה עומד כעת על כ-2.3% בלבד) ולציפיות להפחתת ריבית ברבעון הראשון, שהספיקו בינתיים להתממש.

גם החשש מהעלאות מיסים רחבות הצליח בדצמבר להתקרר לאחר ששר האוצר וראש הממשלה הבהירו שיתנגדו לכך – הן יהיו "טעות גדולה מאד". תחליף אפשרי להעלאות מיסים הוא גם התייעלות של הסקטור הציבורי. אפשרות כזאת נחשבת מבחינת כלכלנים רבים להזדמנות פז "אסור לבזבז משבר", במובן שהוא יוצר הזדמנות פוליטית לביצוע רפורמות חיוניות שקשות לביצוע בשגרה.

סקירה היסטורית של המשברים האחרונים שחוותה ישראל מראים גם הם עמידות יוצאת דופן, מגפת הקורונה שמוטטה את התוצר במדינות רבות בעולם בקושי דגדגה את התוצר בישראל, ובטח לא בראיה דו שנתית (2020-21), כשישראל התבררה להיות במובן הזה הכלכלה האיתנה ביותר במערב. גם אם נלך רחוק יותר לעשור הקודם נראה שישראל דילגה מעל משבר מדינות אגן הים התיכון (ספרד, יוון , איטליה ,קפריסין…) ולפני כן צלחה בגבורה גם את התפשטות משבר הנדל"ן והפיננסים מארה"ב, כשבישראל מחירי הנדל"ן המשיכו לעלות אל תוכו ואף בנק ישראלי לא קרס או היה אפילו בחשש של קריסה.

לסיכום

אפשרי שהתקיפות והחרמות נגד ישראל לאורך השנים, כולל אלה של ה- BDS, דווקא חישלו אותה. האיתנות הזאת אפשרה לשוק ההון המקומי להמשיך בהתאוששות וללא אירועים חיצוניים נוספים המגמה החיובית הזאת עשויה בהחלט להימשך.

בינתיים בעולם האינדיקאטורים הכלכליים השוטפים המשיכו גם הם להציג שיפור. בארה"ב קצב הגידול בצריכה הפרטית עלה, היקף ההשקעות מצד החברות התרחב (רכישת מוצרי השקעה עלה לשיא היסטורי). מדד הסנטימנט הצרכני עלה בדצמבר מעל התחזיות ומגביר את הציפיות לצמיחה ב-2024.

על פניו הנתונים הללו יקשו על הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) לעבור בקרוב להפחתת ריבית. אך מצד שני התמונה בשוק הנדל"ן מראה סדקים על רקע הריבית הגבוהה, כשנתון מכירות הבתים החדשים בירידה חדה וציפיות האינפלציה קדימה בירידה וצפויה להגיע חזרה לסביבה של 2% (יעד המדיניות) כבר בשלושת החודשים הקרובים, דינמיקה דומה ראינו גם באירופה עם התקררות האינפלציה מעבר לצפוי מרמה שנתית של 5.4% באוגוסט ל-2.4% בנובמבר.

לכן הערכות הן עדיין שרוב הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם יתחילו בהפחתת ריבית כבר ברבעון הנוכחי, כך שבנק ישראל הקדים אותם רק במעט.

הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.