קרנות השקעה פרטיות למשקיע כשיר: המדריך המלא

מהן קרנות השקעה פרטיות, מי נחשב משקיע כשיר, מהם היתרונות ואילו סיכונים חשוב להכיר לפני שמצטרפים?

בעבר, קרנות השקעה פרטיות היו מזוהות בעיקר עם גופים מוסדיים ובעלי הון משמעותי. כיום גם משקיעים פרטיים בישראל בוחנים את האפיק כחלק מתיק ההשקעות שלהם, במטרה להרחיב את הפיזור ולקבל חשיפה להשקעות ולאסטרטגיות שאינן זמינות תמיד באמצעות מוצרים סחירים רגילים.

עם זאת, קרנות פרטיות שונות מאוד זו מזו, וברוב המקרים הן מורכבות יותר, פחות נזילות ולעיתים גם פחות שקופות ממוצרי השקעה הנסחרים בבורסה. חלק מהקרנות פונות בעיקר למשקיעים כשירים, אך לא כל השקעה פרטית בישראל מוגבלת למשקיעים כאלה בלבד. לכן חשוב להבין הן את מאפייני הקרן והן את המסגרת המשפטית של ההצעה לפני קבלת החלטה.

במדריך הזה נסביר מהן קרנות השקעה פרטיות, מי נחשב משקיע כשיר ומה כדאי לבדוק לפני שמשקיעים.

מהן קרנות השקעה פרטיות?

קרן השקעה פרטית היא מסגרת המאגדת כספים ממספר משקיעים ופועלת בהתאם למדיניות השקעה מוגדרת. בניגוד לקרן נאמנות המוצעת לציבור, קרן פרטית אינה בהכרח מוצעת באמצעות תשקיף לציבור הרחב.

הנכסים שבהם הקרן משקיעה משתנים בהתאם לאסטרטגיה שלה. יש קרנות שמשקיעות בחברות פרטיות, בנדל"ן או באשראי שאינו נסחר בבורסה, ואחרות – כמו חלק מקרנות הגידור – משקיעות גם בניירות ערך ובמכשירים פיננסיים סחירים.

מבנה נפוץ בקרנות פרטיות הוא שותפות מוגבלת, שבה מנהל הקרן או השותף הכללי (GP) מנהל את פעילות הקרן ומקבל את החלטות ההשקעה, בעוד המשקיעים משמשים כשותפים מוגבלים (LP). עם זאת, קיימים גם מבנים משפטיים אחרים.

אילו סוגי קרנות פרטיות קיימים?

• קרנות פרייבט אקוויטי: משקיעות בדרך כלל בחברות פרטיות או רוכשות אחזקות משמעותיות בחברות, במטרה להשביח את פעילותן ולממש את ההשקעה בהמשך.
• קרנות הון סיכון: משקיעות בחברות הזנק ובחברות בשלבי צמיחה שונים. לצד פוטנציאל הצמיחה קיים גם סיכון משמעותי לכישלון של חלק מההשקעות.
• קרנות אשראי פרטי: מעניקות אשראי לחברות, ליזמים או לפרויקטים מחוץ למסלולי המימון הבנקאיים והציבוריים הרגילים.
• קרנות נדל"ן: עשויות להשקיע בנכסים מניבים, בפרויקטי ייזום, בהתחדשות עירונית או באשראי מגובה נדל"ן, בישראל ובחו"ל.
• קרנות גידור: משתמשות במגוון אסטרטגיות השקעה, ולעיתים גם במינוף, נגזרים ומכירה בחסר. בניגוד לסוגים אחרים של קרנות פרטיות, הן עשויות להשקיע בעיקר בנכסים סחירים.

מי נחשב משקיע כשיר?

המונח "משקיע כשיר" בהקשר זה מתייחס למשקיע הנמנה עם הסוגים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך. החוק מאפשר, בתנאים הקבועים בו, להציע ניירות ערך למשקיעים אלה מבלי שהם ייספרו במגבלת מספר הניצעים החלה על הצעה פרטית ללא תשקיף.

לגבי יחיד, קיימות שלוש חלופות מרכזיות, ודי לעמוד באחת מהן:

סכומים אלה מוצגים כיום בטפסי הצהרה עדכניים של גופים הפועלים בשוק, והם מתעדכנים מעת לעת בהתאם למנגנון הקבוע בדין. לכן לפני ביצוע השקעה יש לבדוק את הסכומים התקפים באותו מועד.

לעניין מבחן הנכסים, "נכסים נזילים" כוללים בין היתר מזומנים, פיקדונות, ניירות ערך הנסחרים בבורסה ונכסים פיננסיים כהגדרתם בדין. נדל"ן אינו נכלל מעצם היותו נכס בבעלות המשקיע בחישוב זה.

בנוסף לעמידה בתנאים, המשקיע נדרש לתת את הסכמתו לכך שייחשב משקיע מהסוג המנוי בתוספת ולהיות מודע למשמעות הסיווג. בפועל, הגוף המציע עשוי לבקש מסמכים ואסמכתאות לצורך אימות העמידה בתנאים.

האם רק משקיע כשיר יכול להשקיע בקרן פרטית?

לא בהכרח.

חוק ניירות ערך מאפשר, בכפוף לתנאים, לבצע הצעה ללא תשקיף למספר מוגבל של ניצעים שאינם משקיעים כשירים. ככלל, רשות ניירות ערך מציינת שניתן להציע ניירות ערך ללא תשקיף לעד 35 ניצעים במהלך 12 חודשים עוקבים, לצד הצעה למשקיעים המסווגים בחוק שאינם נספרים במגבלה זו. קיימים כללים נוספים לגבי אופן הפרסום, ההצעה והמכירה.

לכן, העובדה שקרן היא "פרטית" אינה אומרת באופן אוטומטי שרק משקיעים כשירים יכולים להשקיע בה. עם זאת, קרנות רבות בוחרות לפנות למשקיעים כשירים בלבד, בין היתר בשל אופן השיווק והמסגרת הרגולטורית שבה הן פועלות.

מהם היתרונות האפשריים של קרנות השקעה פרטיות?

• פיזור מעבר לשוק הסחיר: חלק מהקרנות מאפשרות חשיפה לחברות פרטיות, נדל"ן, אשראי פרטי ונכסים נוספים שאינם זמינים באמצעות השקעה רגילה במניות ובאג"ח.
• חשיפה לאסטרטגיות השקעה שונות: קרנות פרטיות עשויות לפעול באסטרטגיות שאינן קיימות במוצרים ציבוריים רגילים.
• גישה להזדמנויות השקעה פרטיות: למשל מימון פרויקטים, השקעה בחברות שאינן נסחרות או עסקאות אשראי פרטיות.
• ניהול על ידי צוות מתמחה: מנהלי קרנות מתמקדים בדרך כלל בתחום השקעה מוגדר ומבצעים איתור עסקאות, בדיקות נאותות וניהול שוטף. עם זאת, איכות הניהול משתנה בין קרן לקרן ויש לבחון אותה באופן עצמאי.

מהם הסיכונים שחשוב להביא בחשבון?

• נזילות נמוכה: בקרנות רבות לא ניתן לממש את ההשקעה בכל עת. תקופת ההשקעה עשויה להימשך שנים, ולעיתים אין כלל שוק משני זמין ליחידות הקרן.
• פחות גילוי לציבור: קרן פרטית שאינה מוצעת באמצעות תשקיף אינה כפופה לאותה מסגרת דיווח וגילוי שחלה על מוצר ציבורי. אין פירוש הדבר שהיא פועלת ללא דין או פיקוח, אלא שהיקף המידע והדיווח למשקיע עשוי להיות שונה.
• סיכון להפסד: השקעות פרטיות עלולות להיכשל, ושווי ההשקעה יכול לרדת באופן משמעותי ואף להגיע לאובדן מלוא סכום ההשקעה.
• סיכון ריכוזיות: קרן שמחזיקה מספר קטן יחסית של נכסים, מתמקדת בענף מסוים או פועלת באזור גיאוגרפי אחד עשויה להיות רגישה במיוחד להתפתחויות באותו תחום.
• מינוף: חלק מהקרנות משתמשות בחוב כדי להגדיל את היקף ההשקעות. מינוף יכול להגדיל רווחים, אך גם להעצים הפסדים.
• מורכבות בהערכת השווי: כאשר הנכסים אינם נסחרים בבורסה, אין להם מחיר שוק יומי, ולכן הערכת השווי עשויה להתבסס על מודלים, שמאויות והנחות.
• דמי ניהול ודמי הצלחה: מבנה העלויות עשוי לכלול דמי ניהול, דמי הצלחה ועלויות נוספות. חשוב להבין כיצד הם מחושבים ומהי השפעתם על התשואה נטו למשקיע.
• תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתידיות: רקורד קודם של מנהל או קרן אינו מבטיח ביצועים דומים בהמשך.

איך משלבים קרן פרטית בתיק ההשקעות?

קרן פרטית צריכה להיבחן כחלק מתיק ההשקעות הכולל ולא כהשקעה מבודדת. חשוב להביא בחשבון את מטרות ההשקעה, טווח הזמן, הצורך בנזילות, החשיפה הקיימת לנכסים דומים והיכולת לשאת הפסדים.

אחת השאלות החשובות היא כמה מההון ניתן להקצות להשקעות שאי אפשר לממש במהירות. גם משקיע בעל הון משמעותי עשוי להזדקק לחלק מהכסף בשנים הקרובות לצורך רכישת נכס, תמיכה במשפחה, פרישה או הוצאות אחרות.

לכן יש לבחון השקעות פרטיות גם לצד החיסכון ארוך הטווח והתכנון הפנסיוני. ככל שמתקרבים למועד שבו צפוי צורך בכסף, חשיבותה של הנזילות עולה, ויש להביא זאת בחשבון לפני התחייבות להשקעה למספר שנים.

מה לבדוק לפני שמשקיעים בקרן פרטית?

1. מי מנהל את הקרן? מה הניסיון הרלוונטי של צוות ההשקעות, מה ביצע בעבר ובאילו תנאי שוק?
2. מהי אסטרטגיית ההשקעה? באילו נכסים, ענפים ומדינות הקרן משקיעה, ומהם הסיכונים המרכזיים?
3. מהי תקופת חיי הקרן? לכמה זמן מתחייבים, האם קיימת אפשרות להאריך את התקופה והאם קיימת דרך למכור את ההשקעה לפני סיומה?
4. כיצד מוזרם הכסף לקרן? האם מלוא הסכום משולם מראש או שהמשקיע מתחייב לסכום שנקרא בהדרגה באמצעות קריאות הון?
5. מהו מבנה העמלות? חשוב להבין דמי ניהול, דמי הצלחה, hurdle rate אם קיים, הוצאות הקרן ועלויות נוספות.
6. כיצד נקבע שווי הנכסים? במיוחד כאשר מדובר בחברות פרטיות, נדל"ן או נכסים אחרים שאין להם מחיר שוק שוטף.
7. איזו רמת מינוף קיימת? הן ברמת הקרן והן ברמת הנכסים שבהם היא משקיעה.
8. מהי רמת הדיווח? באיזו תדירות מתקבלים דוחות, מי מכין את הדוחות הכספיים והאם יש רואה חשבון מבקר, נאמן, אדמיניסטרטור או גורמים חיצוניים נוספים.
9. האם קיימים ניגודי עניינים? למשל עסקאות עם צדדים קשורים או מספר קרנות שמנוהלות במקביל על ידי אותו מנהל.
10. מהן השלכות המס? המיסוי משתנה בהתאם לסוג הקרן, מבנה ההשקעה, סוג ההכנסה ומדינת ההשקעה, ולכן כדאי לקבל ייעוץ מקצועי המתאים לנסיבות האישיות.

לסיכום

קרנות השקעה פרטיות יכולות להרחיב את מגוון ההשקעות בתיק ולאפשר חשיפה לחברות פרטיות, אשראי, נדל"ן ואסטרטגיות השקעה נוספות. לצד האפשרויות האלה מגיעים גם מאפיינים שדורשים תשומת לב מיוחדת: נזילות מוגבלת, מורכבות, עלויות, הערכות שווי שאינן תמיד מבוססות על מחיר שוק וסיכון להפסד.

משקיע כשיר נהנה מגישה רחבה יותר להצעות שאינן מוצעות לציבור באמצעות תשקיף, אך עצם העמידה בהגדרה המשפטית אינה אומרת שהשקעה מסוימת מתאימה לו. את ההחלטה כדאי לקבל רק לאחר בחינת הקרן עצמה והאופן שבו היא משתלבת בתיק, בצרכי הנזילות ובתכנון הפיננסי הכולל.

רוצים לבחון כיצד השקעות פרטיות משתלבות בתכנון הפיננסי שלכם? אפשר להתחיל בבדיקה מסודרת של התיק, הצרכים והמטרות לטווח הקצר והארוך.